אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ ואח' נ' אורלביץ ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה בכתב התביעה, כי בעת שרכבה עמד בשל מופע רמזור אדום בכיוון נסיעתו, הגיח לפתע רכב הנתבעות ופגע ברכבה.

הנתבעות טענו כי רכב בו נהגה הנתבעת 1 היה בעצירה ברמזור אדום. לאחר שהתחלף הרמזור לירוק החלה הנתבעת 1 בנסיעה לאחר רכב נוסף שהיה לפניה. רכב התובעת נכנס לצומת בפנייה שמאלה, כאשר האור בכיוון נסיעתו אדום, חסם את נתיב נסיעתה של הנתבעת 1 וגרם לתאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לדחות את התביעה לאחר ששוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנהג ברכב התובעת.

על אתר אומר כי לא היה מקום להגשת כתב התביעה מלכתחילה. בדיון הראשון שהתקיים בתיק ובו לא נשמעו עדויות, התברר כי שלא כנטען בכתב התביעה, התאונה התרחשה בעת שרכב התובעת היה בתנועה ולא בעמידה. בנוסף התברר כי קיים מסמך, אשר נכתב בסמוך לאחר התאונה ובו הודה הנהג ברכב התובעת בחתימתו, כי הוא נכנס לצומת באור אדום וכי הוא גרם לתאונה. לאור זאת ובהתחשב בגרסת הנתבעות, הציע בא כוחן, כי התובעת תמשוך את תביעתה וכי אם היא תעשה כן, הוא יוותר על הוצאות. התובעת עמדה על תביעתה.

בדיון נוסף שהתקיים שמעתי את עדותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל בוחן תנועה מטעם הנתבעות מר יצחק ג'ובני, אשר חוות דעתו הוגשה לתיק ביחד עם כתב ההגנה. לאותו דיון הנתבעת לא התייצבה, לאחר שלדברי בא כוחה, היא נאלצה ללוות בן משפחה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים.

נהג התובעת אישר בעדותו, כי הוא חתם על המסמך לפיו הוא נסע באור אדום וכי הוא גרם לתאונה (עמוד 3 שורה 5). בעדותו הוא גם הסביר שהוא פנה שמאלה ונכנס לצומת לאחר שביקש הכוונה מנהג ברכב אחר כיצד להגיע לקניון. לדבריו, אותו נהג אמר לו שעליו לעקוף את רכבו ולפנות שמאלה והוא עשה כן במהירות. הוא הודה כי בעת שפנה שמאלה הוא לא הסתכל לעבר הרמזור ולא ראה אם באותה עת הרמזור היה ירוק (עמוד 4 שורה 14-18)

יש לציין שבטופס ההודעה של הנהג, אשר צורף לכתב התביעה נכתב כדלקמן:

"במהלך עצירה ליד הקניון לידי עמד רכב. שאלתי אותו איך להכנס־ לקניון. ביקש שאעקוף אותו עקפתי אותו ואז התחלף הרמזור של הרכבים המגיעים מלמעלה (בניצב לרכבי מימין) לירוק והו־מזור שלי התחלף לאדום. רכב צ"ג מצד מלמעלה (בניצב לרכבי מימין) במהירות נכנס בי בצד אחורי ימני בגלגל ובדלת ואז עפתי לכיוון הקניון".

זאת ועוד, בחוות הדעת של בוחן התנועה מר ג'ובני, אשר התבססה בין היתר על גרסאות הנהגים ותוכנית הרמזורים, הוא קבע שנהג התובעת נכנס לצומת באור אדום וחסם את דרכה של הנתבעת 1 שנכנסה לצומת באור ירוק.

למרות האמור לעיל ועל אף גרסת הנתבעות, התעקשה התובעת לקיים דיון נוסף לצורך חקירתה של הנתבעת 1. זו התייצבה לדיון. בעדותה היא אמרה כי היא עמדה לאור הוראת האור האדום ברמזור, כאשר לפניה היה רכב נוסף. לאחר שהרמזור התחלף לירוק, החל הנהג ברכב שלפניה בנסיעה והיא נסעה אחריו. במהלך נסיעתה נכנס לפתע רכב התובעת במרווח שבין רכבה לרכב שלפניה. עקב כך ארעה התנגשות בין רכבה לרכב התובעת ורכב התובעת נפגע בדופן ימין. גרסתה זו לא נסתרה. לא מצאתי בנסיבות אלה, כי יש להטיל עליה אחריות כלשהי לאירוע.

התובעת התעקשה שלא לצורך לנהל את ההליך עד תומו. זאת למרות הודאתו של הנהג מטעמה באחריותו לתאונה. ניכר היה כי ההליך נוהל מתוך תקווה שבית המשפט יקבע כי יש להטיל אחריות כלשהי על הנתבעת 1, כך שהתובעת תקבל פיצוי חלקי על נזקיה ויופחת הסכום לתשלום אותו היא תצטרך לשלם בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעות. התנהלות זו תקבל ביטוי בהוצאות המשפט.

אשר על כן התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בגין טרחתה בסך של 600 ₪. בנוסף תישא התובעת בהוצאות הנתבעת 2, שכר עדות המומחה הפסוק ובשכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.