אמיר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

פסק דין

העותר מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 9.5.13 אשר החליטה להפקיע את רשיונו נוכח הרשעתו בעבירות שביצע בתקופת היותו אסיר ברישיון.

העובדות

1.ביום 30.1.03 שוחרר העותר שחרור מוקדם ממאסרו אותו ריצה בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, תקופת השחרור על תנאי היתה החל מיום 24.2.03 ועד 31.10.04 (להלן: "תקופת הרישיון").

2.ביום 23.8.07 הוגש כנגד העותר כתב אישום במסגרתו יוחסו לו, בין היתר, ארבעה אישומים בגין עבירות של קבלת דבר במרמה שעבר בתקופת הרישיון.

ביום 3.1.08 נמחק כתב האישום עקב אי איתורו של העותר.

בדצמבר 2011, לאחר איתורו של העותר, הוגש כנגדו כתב אישום מחודש שאוחד עם כתב אישום נוסף, שנמחק אף הוא בשל אי איתור העותר (ת"פ 52191-12-11 בבימ"ש השלום בפתח תקווה).

3.ביום 4.7.12, במסגרת הליך נוסף שהתנהל כנגד העותר, הודה העותר והורשע בכתב אישום מחודש ומתוקן, בביצוע 6 עבירות מרמה וזאת לצד הודאתו והרשעתו בשני כתבי אישום נפרדים נוספים ב- 16 עבירות מרמה נוספות שבוצעו לאחר תום תקופת התנאי, בשנים 2011-2009תן ביצע לאחר תום תקופת התנאי ין ביצוע עבירות אלה ובשתיים דומות ונפסות רבע עבירות של קבלת דבר במרמה. (ת.פ. 1112-12-11 בבימ"ש השלום בפתח תקווה).

ביום 15.11.12, נגזר דינו של העותר, בגין כל העבירות, לשמונה שנות מאסר בפועל.

4.לאור האמור הגישה המשיב 2 (להלן: "המשיב") בקשה לביטול שחרור העותר על תנאי. ביום 9.5.13 דנה הוועדה בבקשה והחליטה לבטל את שחרורו המוקדם של העותר למלוא תקופת התנאי.

כנגד החלטה זו, המפקיעה את תקופת התנאי במלואה, מכוונת העתירה שבפנינו.

החלטת הוועדה

5.הוועדה הורתה על הפקעת מלוא תקופת הרישיון וקבעה כי אם היה מדובר אך ורק בעבירות שבוצעו בתקופת הרשיון היה מקום לשקול את בקשת העותר לדחות את הבקשה להפקעת הרשיון אך עסקינן ב"עבריין מועד שלאורך כל התקופה, מאז שחרורו המוקדם ועד הלום, המשיך לבצע עבירות בזו אחר זו".

טענות העותר

6.היה על הוועדה לדחות את בקשת המשיבה משיקולי צדק. העותר נעצר פעמיים, בחשד לביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בתוך תקופת הרשיון (בפעם הראשונה באוגוסט 2003, כשעדיין היה בתקופת הרשיון, ובפעם השניה בשנת 2005). המשיב, על אף שידע כי העותר הוא אסיר ברשיון, וציין זאת בפני שופט המעצרים, לא ביקש את מעצרו אלא ביקש לשחררו בתנאים.

7.הוועדה טעתה כאשר דחתה את טענת העותר לפיה עליה לשקול אך ורק את העבירות שנעברו בתקופת הרישיון וקבעה כי מאחר והעותר ביצע עבירות גם מעבר לתקופת הרישיון יש להפקיע את מלוא תקופת התנאי.

8.העותר הוא בן 69 ואם ירצה את מלוא תקופת הרישיון ישוחרר בגיל 80 וכבר עתה מצבו הרפואי אינו מאיר פנים.

9.שיקולי הצדק בעניינו של העותר מקבלים משנה תוקף בהתחשב בעובדה שהעותר שימש כ"סוכן משטרתי", כמשתקף בהחלטת כב' השופט אפרתי בת.פ. 11506/00 (בימ"ש השלום בתל אביב).

תגובת המשיב

10.במועדים הרלוונטיים בהם נעצר העותר בגין עבירות המרמה שביצע במהלך תקופת הרישיון, עמדה בתוקפה הוראת סעיף 20 (ד) לחוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א - 2001 (להלן: "החוק"), ממנה עלתה כוונת המחוקק בדבר הצורך בהרשעת אסיר בגין עבירה שביצע בתקופת רשיונו בטרם תוגש בקשה להפקעתו.