אל קרינאוי נ' מדינת ישראל

החלטה

לבימ"ש זה הוגש ערר על החלטתו של בימ"ש השלום בבאר שבע מיום 20.6.11, לפיה נמחקה בקשה שהגיש העורר להחזרת תפוס.

הבקשה נמחקה מחמת הקביעה כי ביהמ"ש נדרש לסוגיית המוצגים, במסגרת פסק הדין שניתן על ידו ביום 1.12.10.

משהוגש הערר החלו מגעים בין באי כוח הצדדים, עקב כך נדחה הדיון בערר מס' פעמים.

היום התברר כי העורר מרכז את מירב טיעוניו ביחס למוצגים 1 ו-2, אשר עניינם מפתח לרכב וכן ובעיקר רכב שמספרו 31-399-35. אכן במסגרת בקשתו המקורית של העורר הוא ציין כי המדובר ברכב מסוג קנגו, והיום ביקש הוא לתקן את בקשתו, וממילא את הודעת הערר, כך שהבקשה והערר יסבו עצמם לרכב מסוג פג'ו, מס' רישוי 31-399-35.

ב"כ המשיבה בטיעוניו הציג בפניי עותק מכתב האישום המקורי, שאמנם תוקן ערב חזרתו של העורר מכפירתו, וכן את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בענינו של העורר.

אין מחלוקת כי במסגרת פסק הדין הורה בימ"ש קמא על השמדת המוצגים.

ב"כ המשיבה הציג בפניי מסמכים המעידים על כך שרכב פרטי מס' 31-399-35 מסוג פג'ו, הושמד עוד ביום 16.1.11. אין חולק כי במסגרת כתב האישום המקורי יוחסה לעורר עבירה של זיוף אותו רכב על דרך של החלפת "תעודת הזיהוי" של הרכב, בכך שהוצמדה לו לוחית זיהוי של רכב אחר, וכן בכך שמס' המנוע המקורי של הרכב הושחת ובמקומו הוטבע מס' אחר.

עוד נטען בכתב האישום המקורי כי במסגרת הזיוף נחתכה השלדה, הורכבה מחדש, זאת על מנת שלא ניתן יהיה לזהות את מס' השלדה.

ייאמר כבר עתה, כי אכן עבירת הזיוף הושמטה מכתב האישום, וסעיף 3 לפרק העובדות המפרט את מעשה הזיוף נמחק. ואולם, אין במחיקתו של הסעיף בחלק העובדתי כדי לשלול אפשרות כי אכן זהותו של הרכב שונתה וזויפה, אלא שהמאשימה, כך יש להניח, סברה כי התשתית הראייתית אין בה כדי ביסוס אשמת העורר מעבר לכל ספק סביר בעבירת הזיוף.

הואיל ועל פי המסמכים שהוצגו בפניי הרכב הושמד ואינו עוד בנמצא מאז 16.1.11, נראה כי דיון בבקשת העורר לבחון מחדש את החלטת המחיקה של הבקשה להחזרת תפוס, ככל שהיא נוגעת לכלי הרכב, הפכה להיות תאורטית בלבד, ובלתי רלוונטית.

מטעם זה אינני רואה צורך להוסיף ולהידרש לערר זה, במיוחד משהודיעה המשיבה כי יתר התפוסים המנויים בבקשה יוחזרו לעורר.

בכפוף לכך, נמחק הערר.

ניתנה והודעה היום ח' אלול תשע"א, 07/09/2011 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר, שופטת

הוקלד על ידי: עדנה הרוש