אלן יואב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-12660-33-2, מבקש רשות ערעור על החלטתה מיום 4.1.12 של כב' רשמת ההוצל"פ, כפיר מירב שדחתה בקשתו להכריז עליו בתור חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקי ההוצל"פ.

2.בהחלטתה קבעה הרשמת כי אין לאחד את שלושת תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגד המבקש וכי עליו לעתור בכל תיק לצו תשלומים נפרד.

בתיק שכאן קבעה הרשמת צו תשלומים של 1,500 ₪ לחודש.

3.המבקש צירף לבקשתו בתיק משיבים את שלושת הזוכים בתיקים שצירופם מבוקש.

משיב מס' 3 הודיע כי התיק בו הוא זוכה והמתנהל בלשכת ההוצל"פ בנצרת נסגר הואיל ושולם החוב.

משיב מס' 2 הודיע כי התביעה כנגד המבקש נמחקה בהסכמה ולכן אין בשלב זה כל תביעה כנגד המבקש ויש למחוק את משיב מס' 2 מהבקשה.

4.משיב מס' 1 שהינו הזוכה בתיק ההוצל"פ בו ניתנה ההחלטה מבקש בתגובתו לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור מהנימוקים שפרט בתגובתו ואשר אין צורך לחזור עליהם כאן.

5.לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות לא מצאתי שיש להתערב בהחלטתה של הרשמת הנכבדה ועל כן דינה של הבקשה להידחות.

לאור תגובתם של משיבים מס' 2 ו-3, התיק היחיד העומד כנגד המבקש הינו התיק בו ניתנה ההחלטה.

6.אין למבקש זכות קנויה להיות מוכרז בתור חייב מוגבל באמצעים. סעיף 69ג(א) קובע כי ההכרזה מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ כאשר החייב מבקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על המפורט בסעיף.

7.עפ"י סעיף 69ו(א) לחוק כאשר מוכרז חייב כמוגבל באמצעים ותלויים כנגדו מספר תיקים, ייתן הרשם צו לאיחוד התיקים.

בענייננו, כאמור לעיל, אין תיקים נוספים ולכן לא ברור לי מדוע מבקש המבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים, הכרזה המביאה להטלת הגבלות.

8.לא מצאתי להתערב בסכום החיוב שקבעה הרשמת ואף נימקה את קביעת הסכום.

הכנסות התא המשפחתי הינן כ-17,000 ₪ ואף מבלי להתייחס לאמירת הרשמת בדבר הצורך לצמצם הוצאות, הסכום שנקבע סביר ומידתי.

9.הבקשה למתן רשות ערעור, נדחית.

המבקש ישלם למשיב מס' 1 הוצאות בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ב, 28 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.