אלמוג ואח' נ' פהימה

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעה בגין חוב וועד בית. מדובר בתביעה על סך 520 ₪.

2.הנתבע בתגובתו לתביעה טען כי אינו חייב כסף לוועד הבית אלא קיימת מחלוקת בגין דמי וועד בית על סך 60 ₪ שמחוייב לשלם ובין העלאת דמי וועד בית ב 100 ₪, על ההפרש בסך 40 ₪, הנתבע סירב לשלם. לטענו קיים הסכם בינו בין וועד הבית על חיוב חודשי בסך 60 ₪. לטענו התוספת ל 100 ₪ נובעת מתיקוני תשתיות בבנין המשותף. לא זו אף זו חובתו ביחס לדמי וועד בית הינה מול בעל הדירה בהיותו דייר בשכירות.

3.בדיון הראשון התעוררה שאלה האם ההפרש על סך 40 ₪ הינו בגין תחזוקה שוטפת או בגין טיפול בתשתיות. הנתבע הינו דייר כדין. הסתבר באותו כי קיים הסכם בין הנתבע ובין וועד הביותאודות תשלום על סך 60 ₪ (ראה עדותו של מר שלמה מגן בדיון מיום 6.6.13).

בעל הדירה הינו אפוטרופוס אשר הינו עו"ד במקצועו. לדברי מר אלמוג, האפוטרופוס מסרב לשלם את הפרשי וועד הבית. יוער כי מר אלמוג פועל כמתנדב ביחס לוועד הבית.

4.בתביעה המונחת בפני בית המשפט קיימות מספר בעיות, הראשונה הינה האם קיים וועד בית בהתאם לחוק. כמו כן, האם קיימת הסמכת מר אלמוג כדי לפעול בשם הוועד. הבעיה השניה והיותר מהותית הינה זהות החייב בסמי וועד בית ב"בית המשותף". האם הדייר (הנבע) המחזיק בדירה בשכירות בלבד, חייב דמי וועד בית בהיותו דייר. האם קיימת חבות במישרין בין הנתבע כדייר בשכירות ובין הוועד או האם החייב הינו בעל הדירה כאשר עליו לפנות לנתבע בהודעת צד ג' במידה והוגשה תביעה נגדו.

5.ביחס לקיום וועד הבית והסמכת מר אלמוג, אין לשאלה זאת משמעות נוכח השאלה מיהו הנתבע המתאים.

בפני בית המשפט לא הוצג כל מסמך לפיו הנתבע באופן אישי התחייב בפני כל גורם המשמש כוועד בית בבניין כי הוא לוקח אחריות לתשלום דמי וועד הבית. ההסכם כאמור היה בגובה 60 ₪ כתוצאת הסכם השכירות ומו"מ עם וועד הבית לגובה דמי וועד בית שעל הנתבע לשלם.

ידוע כי כמנהג בין בעל דירה לדייר בהסכם שכירות קיימת התחייבות לשלם דמי וועד בית, אולם, החבות לעשות כן הינה מול בעל הדירה במישור החוזי ואין ביכולת צד ג' להסתמך על הקשר החוזי בין בעל הדירה לבין הדייר כדי ליצור חבות בין דייר בשכירות לבין וועד הבית. לא מדובר בחבות לטובת צד ג' אלא התחייבות לשלם דמי וועד בית עבור בעל הבית.

6.מאחר ואין חבות חוזית בין הנתבע לבין וועד הבית, דין התביעה כנגד הנתבע להידחות.

יחד עם זאת, הנתבע עמד על קביעת הוצאותיו. מדובר בסכום תביעה שהוא 520 ₪. במהלך הדיון נפסקו הוצאות עד על סך 200 ₪. בית המשפט מבין את תסכולו של מר אלמוג אולם, בסופו של יום, הנתבע אינו הצד הנכון להליך זה.

לאור האמור, מורה לתובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע 500 ₪ הוצאות משפט הכוללות הוצאות העד. התשלום יבוצע עד 1.7.13.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים.