אלישקוב נ' שרביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פס"ד על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים - התשל"ה , 1975, על יסוד המסמכים וטיעוני הצדדים.

התובע, יליד 22.8.1984, היה מעורב בתאונת דרכים ביום 18.11.08.אין מחלוקת לגבי עצם אירוע התאונה, ולגבי הכיסוי הביטוחי.

המחלוקת בתיק זה, לפחות, מבחינתה של הנתבעת, הינה העדר נזק גוף שנגרם בעקבות אותה תאונה. התיעוד הרפואי דל ביותר, המלמד על תלונות סובייקטיביות.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע, בעת נסיעה בשד' ירושלים, אוטובוס ציבורי סטה לעבר נתיב נסיעתו וזה האחרון, נאלץ לסטות ימינה על מנת להימנע מהתנגשות עם האוטובוס. כתוצאה מסטייה זו, התנגש רכבו של התובע במדרכה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת ביחס לנזק הרכוש שנגרם לרכב התובע.

על פי הנטען בכתב התביעה, נפגע התובע בצוואר ובידיים.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים, אני קובע כדלקמן:

בדוח חדר המיון, בפרק בדיקה, אובחן אצל התובע רגישות, אין לומר שממצא זה הוא ממצא אך ורק סובייקטיבי ובהמשך, במסמכים הרפואיים, אובחן אצל התובע, ביום 23.11.08, הגבלה בתנועות. המסמך הרפואי מיום 1.12.08 לא נרשמו בידי הרופא המטפל תוצאות הבדיקה. בנוסף, הוצג בפני מסמך המלמד שהתובע קיבל מספר טיפולים פיזיותרפיים.

לנגד עיניי עמדו גם תוצאות הבדיקות, לפיהן, הצילומים שנערכו לו נמצאו תקינים ועמדה בפני טענת הנתבעת, שהרגישות במישוש היא כשלעצמה ממצא סובייקטיבי המבוסס על תלונות התובע וכי הוא נמצא במצב רפואי תקין לחלוטין.

לאחר ששקלתי טיעוניי הצדדים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, על דרך הפשרה, סך של 2,700 ₪ ובנוסף, תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד בשיעור 12% וכן החזר אגרת בית המשפט ששולמה בידי התובע משוערכת ליום התשלום.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת אגרה בתיק זה.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.