אלישע נ' שחר

פסק דין

לפני תביעת התובעת כנגד הנתבעת לתשלום פיצוי בגין נזק שנגרם לה בתאונת דרכים.

לטענת התובעת, היא נסעה ברחוב חד סטרי שבצידו הימני לאורך המדרכה חונות מכוניות. הנתבעת הגיחה לפתע מחניה והתנגשה עם הפינה השמאלית קדמית של מכוניתה בצידו הימני של רכב התובעת.

הנתבעת מאשרת כי חנתה לאורך המדרכה והחלה בנסיעה במטרה להשתלב בתנועה. לדבריה, טרם החלה לצאת מהחניה התבוננה לאחור וראתה את רכב התובעת מתקרב, ואולם לדבריה עדיין היה לפניו מרווח מספיק לצורך השתלבות רכב הנתבעת. לדבריה, לאחר שהחלה לצאת מהחניה נאלצה לעצור בשל תנועה בכביש, ובשלב זה התנגשה בה התובעת.

לאחר ששמעתי את הנהגות ועיינתי בראיות אני סבורה כי דין התביעה להתקבל.

הנתבעת העידה כי הבחינה בתובעת מתקרבת קודם שהחלה לצאת מהחניה וכן העידה כי הבחינה שהתובעת נוסעת מהר. בנסיבות כאלה, החלטת הנתבעת לצאת בכל זאת מהחניה ולנסות להשתלב בתנועה לפני רכב התובעת, היתה חסרת זהירות ורשלנית. מעצם התרחשות התאונה ניתן ללמוד כי כאשר הגיחה הנתבעת מהחניה היתה התובעת כבר בקירבת מקום. מיקום הפגיעות בכלי הרכב תוך אף הוא בגירסת התובעת.

הוכח נזק בסך של 1,911 ₪ (חוו"ד שמאי) וכן שכר טרחת השמאי בסך של 450 ₪.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,361 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסכום כולל של 500 ₪.

ניתן היום, י"ג טבת תש"ע, 30 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: