אליעד שרגא ושות' - עורכי דין ואח' נ' קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לאי ואח'

החלטה בבקשה למחיקת חלקים מכתב תביעה

התובעים הנם שוכרי נכס שבבעלות הנתבעים. אין מחלוקת כי התובעים חדלו לשלם דמי שכירות בתקופה מסוימת. לטענתם, ניזוק משרדם בשריפה שפרצה בבניין ונגרמו להם נזקים רבים. בגין נזק זה הוגשה התביעה. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד לפינוי ולסילוק חוב העבר.

התובעים הפקידו כספים בקופת בית המשפט, והנתבעים הסכימו למשוך אותם.

לפני בקשה למחיקת חלקים מכתב תביעה שכנגד.

בתמצית, הנימוק לבקשה למחיקת החלקים נוגע ל – 3 עניינים:

א. בקופת בית המשפט הופקד סכום לסילוק חלק מעילות התביעה, שהחבות בגינן אינה מצויה במחלוקת בין הצדדים. הנתבעים מצידם משכו סכום זה מקופת בית המשפט. על כן, לשיטתם יש למחוק חלקים אלו מכתב התביעה שכנגד.

ב. נטען כי יש למחוק עילת התביעה הנוגעת ללשון הרע בשל קיומה של הגנה לפי ס' 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

ג. יש למחוק חלקים מהתביעה שהתיישנו.

בתמצית, בתגובה טענו המשיבים כי אין למחוק חלקים מכתב התביעה שכנגד:

א. לפי הדין, הדיון צריך להיפסק באשר לחלק הרלוונטי ואין צורך למחקו שעה שיתר העילות ממשיכות להתברר.

ב. ההגנה שהועלתה בקשר לרכיב תביעת לשון הרע אינה חלה כאן, שכן הדברים לא נמסרו תוך כדי דיון ובקשר אליו.

ג. רכיבי התביעה לא התיישנו לנוכח העובדה שהמשיבים הסכימו לפרישת החובות, על כן מניין הימים מתחיל להימנות לא ממועד היווצרות החוב המקורי, אלא מהמועד בו לא שולם החוב, לאחר הפרישה.

סברתי כי אין לקבל את הבקשה בשלב זה של ההליך.

א. לגבי הסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט ונמשכו ממנה על ידי המשיבים, נזכיר את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") הרלוונטיות. לפי תקנה 504 (א) לתקסד"א רשאי נתבע עם מסירת הודעה לפי טופס 47 לשלם לקופת בית המשפט: "...סכום כסף לסילוק התביעה או לסיפוק חלק מעילות התובענה, אם היו עילות אחדות מצורפות בתובענה אחת". לפי תקנה 504 (ב): "שולם הכסף לקופת בית המשפט לסיפוק חלק מעילות התובענה, תפרט ההודעה את העילות שהתשלום מתייחס אליהן ואת הסכום ששולם ביחס לכל אחת מהן..."

בתקנה 505 (א) לתקסד"א נקבע:

"שולם כסף לקופת בית המשפט לפי תקנה 504, רשאי התובע תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על התשלום, להסכים לקבלת הסכום לסילוק התביעה או לסיפוק חלק מעילות התובענה או לקבלת חלק מהסכום לסיפוק העילות שלגביהן מתייחס אותו חלק; הסכים התובע כאמור, ימסור לנתבע הודעה לפי טופס 48 והעתק ממנה לבית המשפט, ומשעשה כן זכאי הוא לקבל את הסכום שהסכים לו כאמור; עם קבלת הסכום יופסקו כל ההליכים בתובענה או ביחס לעילות המפורטות בהודעה, הכל לפי הענין" .

בהקשר זה מציין בספרו ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעמוד 904:

"תשלום כסף לקופת בית המשפט על ידי הנתבע אינו בבחינת הודאה בתביעה, אף לא לגבי אותו חלק ששולם לבית המשפט. התשלום לבית המשפט הוא מעין ניסיון לכפות פשרה על התובע, שיקבל את הסכום אשר הופקד ויביא על ידי כך להפסקת ההליכים, והודעת הנתבע על התשלום אשר שילם, מקנה לתובע את הברירה ליטול את הכסף על ידי שיגלה את כוונתו לעשות כן תוך 30 יום..."

למעשה קיימות 2 השפעות עיקריות לפעולת הפקדה כאמור: האחת, מנויה בתקנה 509 לתקסד"א ולפיה במסגרת שיקול דעתו בפסיקת הוצאות התובענה, בית המשפט לוקח את ההפקדה וסכומה בחשבון. השנייה, היא הפסקת ההליך, או חלק ממנו (בהתאמה לפי העניין). במקרה שלפני אין מחלוקת כי הופקד סכום ונמסרה הודעה לפי טופס 47 ביחס לחלק מעילות התובענה ולא לכולה. על כן ברי כי ההליך לא אמור להיפסק בכללותו, אלא אך ורק ביחס לעילות שפורטו בהודעות. העילות שפורטו בהודעה פורטו כך: "הנתבעת שכנגד...שילמה לבית המשפט 560,000 ₪, ואומרת כי סכום זה יש בו כדי סילוק תביעת התובעת שכנגד על חוב דמי שכירות מיום 1.10.2010 ועד ליום הגשת התביעה שכנגד, וכן סילוק תביעת התובעת שכנגד על חוב דמי אחזקה מיום 1.10.2010 ועד מועד הגשת התביעה שכנגד"... בטופס 48 ציינה התובעת שכנגד כי מסכימה לקבלת הכספים הנ"ל שיהיו לסילוק עילות התביעה שצוינו על ידי הנתבעים שכנגד בטופס 47 וכי יתר העילות בעינן עומדות.

על כן, הפסקת ההליך תיעשה רק בקשר לעילות שצוינו מפורשות לעיל ולא ביחס לכל עילה אחרת. איני נעתרת לבקשת המחיקה של עילות אלו מכתב התביעה משני טעמים, בראש ובראשונה לשון התקנה הינה ברורה ונוקטת מפורשות במינוח "הפסקה" ולא "מחיקה". שנית, מטעמים של יעילות דיונית ולמניעת התדיינויות נוספות במחלוקות אלו בעתיד, לטעמי אין למחוק העילות, אלא הצדדים יהיו רשאים להזכיר בסיכומיהם עובדה זו ובית המשפט יכתוב זאת בפסק דינו בתום ההליך למען ייווצר מעשה בי-דין בעילות אלו.