אליהו קנפלר ואח' נ' איי.די.אן גלובל אקוויטי בע"מ

1. בקשת רשות ערעור, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ה' קירש) בת"א 41953-01-17 מיום 31.8.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן סעדים זמניים.

רקע עובדתי

2. הרקע העובדתי לבקשה סבוך קמעא, והוא יובא בתמצית המתחייבת. המבקש 1, אליהו קנפלר, והמשיבה 1, חברת איי.די.אן גלובל אקוויטי בע"מ (להלן: איי.די.אן או החברה), כרתו הסכם בשנת 2016 (להלן: ההסכם). לפי ההסכם, מכרה החברה לקנפלר את מניותיה של חברת גיא ייזום 121 השקעות (2004) בע"מ (להלן: גיא ייזום). גיא ייזום מחזיקה בכ-24% ממניותיה של חברה צרפתית (להלן: החברה הצרפתית), שמחזיקה מצידה – באמצעות שלוש חברות בת צרפתיות – בשלושה נכסים מסחריים מניבים המצויים בצרפת. יתר 76% ממניותיה של החברה הצרפתית מצוי אף הוא בידי איי.די.אן, באמצעות חברה נוספת המצויה כולה בבעלותה.

3. במסגרת ההסכם סוכם כי החברה הצרפתית תקצה מניות נוספות חדשות לגיא ייזום, באופן ששיעור אחזקתו של קנפלר בחברה הצרפתית יעלה מ-24% ל-32% (ובהתאמה, שיעור האחזקה שייוותר בידי איי.די.אן יעמוד על 68%). קנפלר שילם את מרבית סכום התמורה (כ-3.5 מיליון יורו, מתוך סך של 4 מיליון יורו); הקצאת המניות טרם בוצעה.

4. במקביל, חברת איי.די.אן היתה מצויה בקשיים כספיים באותה תקופה, ולפיכך התקיימו מגעים בינה לבין קנפלר, כמו גם בינה לבין גורמים נוספים, בדבר אפשרויות רכישה שונות נוספות. ביום 6.11.2016 פרסמה החברה, כחברה נסחרת בבורסה, דיווח מיידי על כך שמצאה חברה המוכנה לרכוש ממנה, בין היתר, את אחזקתה ב-76% האחוזים ממניות החברה הצרפתית (להלן: הרוכשת). באותו יום גם שלחה החברה מכתב לקנפלר, שהוכתר "הודעה סופית על ביטול הסכם". במכתב הביטול נטען, בין היתר, כי קנפלר הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא שילם עדיין סך של חצי מיליון יורו מסכום התמורה, ולפיכך החליטה החברה להודיעו באופן סופי על ביטול ההסכם.

5. לנוכח אירועים אלו, פנה קנפלר לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבלת סעד זמני שימנע מהחברה, בין היתר, לבצע פעולות שיש בהן כדי להשפיע על מצב הזכויות בחברה הצרפתית (להלן: הבקשה הראשונה). בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 9.11.2016, שבה נאמר כי אמנם ישנו ספק אם ביטול ההסכם עם קנפלר נעשה כדין, אולם, גם אם ההסכם טרם בוטל, הרי שלא הוכח שמכירת יתר האחזקות בחברה הצרפתית מנוגדת להסכם זה, או עלולה לסכל אותו. המועד לביצוע הקצאת המניות טרם הגיע, משום שקנפלר לא שילם את מלוא התמורה לפי ההסכם, ועצם מכירת המניות אינה מסכלת את היכולת לבצע הקצאה זו בעתיד. ככל שמדובר בהסכם תקף, הרי שמניות החברה הצרפתית נמכרות בכפוף להתחייבויות החוזיות הקבועות בו. עניין זה עתיד להתברר בהליך העיקרי, אך אין הצדקה לאסור על מכירת המניות כסעד זמני. בנוסף נקבע, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת איי.די.אן, מפני שהימנעות ממכירת המניות עלולה להוביל להדרדרות מיידית במצבה הפיננסי של החברה, עד כדי חדלות פרעון. מצב זה עלול לפגוע, מטבע הדברים, גם בקנפלר עצמו.

6. לאחר מתן ההחלטה בבקשה הראשונה, הגישו הצדדים תביעות הדדיות לבית המשפט המחוזי. ביום 15.8.2017 שבו המבקשים ופנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לאסור על כל דיספוזיציה בנכסי החברה הצרפתית – היא הבקשה שלפנַי. במהלך הדיון בבקשה זו, התברר לבית המשפט כי בניגוד למצג שהוצג במסגרת הדיון בבקשה הראשונה – אין לאיי.די.אן כוונה למכור את האחזקות בחברה הצרפתית במישרין, אלא הכוונה היא שהחברה הצרפתית תמכור 76% ממניות כל אחת ואחת משלוש חברות הבת הצרפתיות שבאחזקתה. מבין השיטין הסיק בית המשפט כי ההסכם הראשוני שנדון במסגרת ההחלטה הראשונה היה רק 'הסכם מסגרת' בין איי.די.אן לבין הרוכשת; לאחר מכן נכרת חוזה מפורט לגבי מכירת המניות בחברות הבת, אולם עסקה זו טרם הושלמה, שכן עדיין לא נחתם שטר העברת המניות – כפי שהוגדר בחוזה המפורט.

7. בית המשפט המחוזי ציין כי לשינוי במתווה העסקה עלולות להיות השלכות על זכויותיו הנטענות של קנפלר. אשר לחשש מפני דילול אחזקתו של קנפלר במניות חברות הבת, הודיע בא-כוחה של איי.די.אן כי בכפוף לתוצאות המשפט בתובענות העיקריות, שיעור אחזקתו בחברה הצרפתית יוגדל ל-100%, כך שסך הכל יחזיק קנפלר ב-24% מן המניות של כל אחת מחברות הבת (בכפוף לדרישת הקצאת המניות הנוספת, כפי שנתבארה לעיל). אולם, קנפלר לא הסתפק בכך: לטענתו, מתווה העסקה הנוכחי עלול לפגוע בזכויות נוספות המגיעות לו לפי ההסכם. מנגד טענה איי.די.אן כי מכירת המניות היא כבר 'מעשה עשוי', ומניעתה תסב לה נזקים רבים.

החלטת בית המשפט המחוזי

8. בית המשפט המחוזי נאות להניח שסיכויי התביעה לאכיפת ההסכם אינם קלושים, אולם התמקד בהכרעתו בשיקולי מאזן הנוחות – בבחינת התועלת אל מול הנזק, אהדדי, העשויים לנבוע ממניעת השלמת הדיספוזיציה.