אליאנס שווק צפון (1992) בע"מ נ' נעים ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר המבקשים ובא כוחם ביום 24.02.10. הבקשה הוגשה סמוך לאחר מתן ההחלטה ע"י ב"כ המבקשים, שהתייצב לדיון באיחור, ולאחר שנודע לו דבר ההחלטה.

2.במועד הנ"ל, נערך הדיון בבקשת המבקשים ליתן להם רשות להגן, לאחר שבקשתם לדחיית מועד הדיון, שהוגשה בבוקרו, נדחתה.

3.הבקשה לביטול ההחלטה הוגשה ללא תצהיר. ב"כ המבקשים ציין בסיפא לבקשתו, כי אינו מצרף תצהיר נוכח הצהרתו, כעו"ד, בגוף הבקשה.

ב"כ המבקשים טוען שפעל כדין והגיש בשם מרשיו בקשה לדחיית הדיון משום שנבצר מהמבקשים להופיע לדיון כמפורט בבקשת הדחייה (מצבם הרפואי של המבקשים). ב"כ המבקשים טען כי איחורו לדיון נבע בשל הצורך להחליף כלי רכב ולפיכך התייצב בשעה 12:10. הדיון נקבע לשעה 10:00.

ב"כ המבקשים הוסיף וטוען שניסיונותיו לשוחח עם ב"כ המשיבה עלו בתוהו, ואף פנייתו לקבל ממנו הסכמה להגשת בקשת הדחייה נתקלה בסירוב.

לטענת ב"כ המבקשים ניסה להודיע על איחורו הן לב"כ המשיבה והן לבית המשפט באמצעות מרכז המידע - אך ניסיונותיו כשלו.

לנוכח פני הדברים כמפורט לעיל עתר ב"כ המבקשים לביטול ההחלטה מטעמי צדק.

4.בבקשת הביטול נטענו אף טענות באשר לסיכויי הצלחת המבקשים בהגנתם. נטען כי התביעה חסרת בסיס משפטי ועובדתי כאחד. נטען שנספחי התביעה (כ-230 עמודים) לא נמסרו למבקשים. בד בבד נטען כי התביעה נעדרת פירוט חיוני. משכך, לא היה ביכולתם של המבקשים לערוך הגנתם כראוי.

זאת ועוד, בשל אירוע טראגי שפקד את המבקשים (מות בנו של המבקש 1, אחי המבקש 2) נוצרה אנדרלמוסיה בעסקם ולא היו בידיהם מסמכים דרושים.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה יש לדחותה על הסף בשל אי צירוף תצהיר (וגורסת כי ספק אם המבקשים עצמם עומדים מאחוריה), ובשל העדר עילה המצדיקה להיעתר לה.

המשיבה טוענת שהבקשה מהווה נדבך נוסף בשרשרת מאמצי המבקשים לגרום לסחבת ועיכוב בדיון. כך, בהגשת בקשה להעברת התביעה לדיון בבית משפט אחר, שהוגשה ללא עילה ונדחתה; כך גם בניהול מו"מ סרק, לרבות במועד שלאחר פסק הדין.

6.המשיבה טוענת כי לא נסתרה גרסת התביעה לפיה למבקשים חוב כלפי המשיבה, אך נטען ביחס לגובהו, ללא כל פירוט. אליבא המשיבה אין באמירה סתמית הזאת, הנטענת כנגד מסמכים מסודרים בכתב, כל ממש ואין בה להצדיק מתן רשות להגן.

הווה אומר - ביטול ההחלטה לא יביא תועלת, שכן צפוי כי פסק הדין יינתן מחדש.

7.ב"כ המשיבה התייחס, החל בסעיף 8 לתגובה, לטענות המבקשים כלפיו בעניין הבקשה לדחיית מועד הדיון, ושב על עמדתו כי אף ללא נוכחות המבקש 2 ניתן היה לקיים את הדיון, שכן הודיע כי הינו מוותר על חקירת שתי וערב. ב"כ המשיבה ציין כי הודיע זאת לב"כ המבקשים. משום כך, עומד ב"כ המשיבה על טענתו כי בקשת הדחייה הוגשה לריק ממניעים פסולים.

ב"כ המשיבה חזר על טיעוניו ביחס לאישור המחלה, להתנהלות המבקש 2 ולהתנהגות ב"כ המבקשים שיכול היה להתייצב בשעה היעודה ולא עשה זאת.

ב"כ המשיבה מטעים כי לא ניתנה החלטה בבקשה לדחות את הדיון ולכן לא הייתה רשות למבקשים להימנע מהופעה.

8.ב"כ המשיבה מרחיב טענותיו גם למבקש 1 שאף לגביו לא היה מקום לבקש את דחיית הדיון "ברגע האחרון" כפי שנעשה, מחמת שמצבו הרפואי ידוע זה מכבר.

9.לסיכום טענותיו באשר לעילת המחדל טוען ב"כ המשיבה כי המבקשים לא פרסו בפני בית המשפט כל עובדה חדשה, שלא הייתה לנגד עיניו בעת מתן ההחלטה.

אשר לסיכויי ההגנה, חזרה המשיבה על טענותיה כפי שנטענו בדיון וכמפורט בסעיף 6 לעיל. לחיזוק טענותיה אלה וכנגד טענות המבקשים, נטען שכל נספחי התביעה, לרבות הבקשה להטלת עיקולים זמניים, הומצאו למבקשים ואף לבא כוחם פעם נוספת בהתאם לבקשתו.