החלטה
בפני בקשה להארכת מועד לביצועו של צו הריסה מנהלי שניתן ביום 1.9.09, כנגד מבנה הנמצא בנ.צ. 184824/562918 [להלן בהתאמה: "המבנה" ו- "צו ההריסה המנהלי"].
צו ההריסה המנהלי הוארך בהחלטת בית המשפט מיום 23.11.09 ובקשת המשיב לביטול צו נדחתה בהחלטת בית המשפט [כב' השופט ע. רוזין] מיום 22.2.10.
בבקשה שלפני, אשר הוגשה ביום 18.3.10, ובתצהיר שצורף לה, נטען כי המבקשת לא יכלה להוציא את הצו אל הפועל לאור מחסור בליווי משטרתי שנבע מאירועי יום האדמה שחל בסמוך לאותו מועד.
בהחלטתי מיום 6.4.10 הוריתי להעביר עותק הבקשה לעו"ד גמאל אבן חאמד, אשר ייצג את המשיב בבקשתו של המשיב לביטול צו ההריסה, ונתתי אפשרות בידי המשיב ליתן תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים, כאשר בהחלטתי זו קבעתי שככל שלא תינתן תגובה תוכרע הבקשה על בסיס הבקשה בלבד.
עד היום טרם התקבלה תגובת המשיב, והמבקשת עתרה למתן החלטה אף בהעדר תגובה כאמור, תוך שהגישה לבית המשפט אסמכתא לכך ששלחה בקשתה והחלטתי מיום 6.4.10, לב"כ המשיב. בהעדר תגובה לא מצאתי מקום לזמן את הצדדים לדיון.
תכליתו של צו הריסה מנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" [ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מ(2) 445; ראו גם רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם במאגר "נבו"].
לפיכך, משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע [רע"פ 6034/99 לימור כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד נד(1) 438].
סבורני, כי תכליתו ומהותו של צו הריסה מנהלי מחייבים ביצועו בהקדם. משכך גם קבע המחוקק, בסעיף 238א(ט) לחוק את תקופת הזמן לביצועו של צו הריסה מנהלי, כתקופה קצובה של 30 יום.
תכליתה של הוראה זו שבסעיף 238א(ט) לחוק, המגבילה את תוקפו של צו ההריסה המנהלי לתקופה קצובה של 30 ימים, נגזרת מהתכלית הכללית שלשמה התיר המחוקק לרשות המנהלית לעשות שימוש בצווי הריסה מסוג זה, ולא הסתפק באפשרות להורות על צווי הריסה שיפוטיים, והיא - לאפשר תגובה על-אתר, תגובת-בזק, על מעשה של הפרת החוק בתחום הבנייה [ראו רע"פ 6637/06 בשארה מי סלים נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר "נבו")]. אמנם, שהמחוקק נתן בידו של בית המשפט את הסמכות להאריך את תקופת ביצועו של צו ההריסה המנהלי, מעבר ל- 30 הימים [סעיף 238א(ט) לחוק], אולם הדעת מחייבת כי ארכה שכזו, ככל ארכה, צריכה להיעשות במשורה ולא כדבר שבשגרה. במיוחד, כפי המקרה בעניינינו, כאשר מן הצד האחר של צו ההריסה המנהלי לא עומד לכאורה כל אדם [השוו למשל ע"פ (י-ם) 40278/07 אסקאפי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם במאגר "נבו")].
נפסק, כי במסגרת שיקוליו של בית-המשפט, אם להאריך את המועד לביצוע צו הריסה מינהלי, אף לאחר חלוף תקופת שלושים הימים הקבועים בחוק לביצועו, על בית-המשפט לשקול את כל נסיבות העניין, ולאזן בין האינטרס הציבורי שבאכיפת דיני התכנון והבנייה ומניעת קביעת עובדה מוגמרת שתפגע במרקם התכנוני, לבין האינטרס האישי של מי שהגיש את הבקשה לביטול הצו. במסגרת השיקולים הרלבנטיים יש להתחשב גם בהתנהגות הבעלים של הנכס או המחזיק בו, כמו גם בתקלות סבירות וצפויות בעניין הוצאתו לפועל של הצו, שנגרמו בתוך המנגנון הפנימי של הרשות [רע"פ 351/05 איוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה [פורסם במאגר "נבו"].
שיקולים טכניים של יכולת הרשות המנהלית להוציא את צו ההריסה המנהלי אל הפועל, הינם שיקולים רלבנטיים בהחלט, אולם מקום שמדובר בהתנהלות כדרך שגרה, יש לעצור את הפרץ שמא לפנינו בקשה גורפת שתכליתה, בפועל, להרחיב את מסגרת המועדים שנקבעו בחוק. הדעת אינה סובלת מצב שבו למי שניתנה הסמכות לחתום על ביצוע צו הריסה מנהלי, לא יהיה הכוח [במובן ההופלדיאני] להוציאו אל הפועל בזמן קצר, וסבורני כי פניה אל בית המשפט, כדבר שבשגרה לארכת מועד לביצוע הצו, אינה הפתרון הראוי לכך. העיקרון המנהלי מחייב שהרשות לא תוציא צווים כשאין בידה את הכוח לאוכפם, שכן הדבר גורם לזילות צווי ההריסה. שומה על הרשות המנהלית המבקשת להוציא את הצו, להתארגן במועד לביצועו ולא להנפיק את הצו קודם שתדע כי ביכולתה להוציאו אל הפועל. שכן, כאמור, תכליתו של צו ההריסה המנהלי מחייב כי ביצועו יהיה בסמוך להוצאתו.
בנסיבות שלפנינו, כאשר ביצוע הצו לא התאפשר, כמפורט בתצהיר שצורף לבקשה, ואף ניתנה למשיב ההזדמנות להגיב לבקשה והוא בחר שלא לעשות כן, סבורני שיש להיענות לבקשה. לא התרשמתי מהתצהיר שצורף לבקשה שמדובר בדבר שבשגרה אלא בהתארגנות של המשטרה שלא יכלה לבצע את הצו במועד הספציפי שניתן, לאור אירועים שהתרחשו באותה תקופה.
לפיכך, הנני מאריך תוקפו של צו ההריסה המנהלי כך שיתאפשר ביצועו בתוך 60 יום מהיום.
המבקשת תדאג למסירת החלטה זו לב"כ המשיב ותמתין 7 ימים, ממועד מסירת החלטה זו בידי ב"כ המשיב, קודם שתבצע את הצו בפועל.
המזכירות תודיע החלטה זו בדחיפות לצדדים.
ניתנה היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.