אלהאם נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בפני תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה כטענתה, כתוצאה מנפילתה, ביום 7.7.10, בפתח סניף הנתבעת בקרית אתא, בשל מים שזרמו במקום (כך תואר בתצהיר התובעת והעדה מטעמה, שהוגשו בהתאם להחלטתי מיום 12.3.12) (להלן: "הנפילה").

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, גם לא לאחר ארכה שניתנה לה לפנים משורת הדין, על אף שהתביעה והבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, הומצאו לה כדין.

התובעת טוענת כי הנתבעת אחראית לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, שכן נפילתה נגרמה כתוצאה מרשלנות מצד הנתבעת שלא דאגה למעבר בטוח לבאים לסניף, לא הזהירה את הנכנסים מפני המפגע, ולא דאגה לייבש את רצפת הכניסה או לנקוט בצעדים שימנעו החלקה של העוברים ושבים.

כתוצאה מהנפילה הטוענת התובעת כי התנפחה רגלה והיא סבלה מכאבים ורגישות בכף רגל ימין.

יש לציין כי כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שצרפה התובעת, היא נפלה בביתה ביום 26.5.10 או בסמוך לכך, דהיינו כחודש וחצי לפני נפילתה נשוא התביעה, וכתוצאה מנפילה זו היא סבלה מכאבים ונפיחות באותה כף רגל ואף אובחנה כסובלת משבר בצוואר עצם מסרק רביעית בכף הרגל, אשר בגינו גובסה רגלה.

עוד יש לציין כי פניה ראשונה של התובעת לקבלת טיפול רפואי בעקבות הנפילה, היתה רק בחלוף 3 ימים (ב-10.7.10) ובצילום הרנטגן שבוצע לה לא נמצא כל ממצא טראומטי חדש.

בהמשך הופנתה התובעת לקבלת טיפולי פיזיוטרפיה, אותם קיבלה במספר סדרות במהלך השנה שלאחר הנפילה, זאת בשל התמשכות התלונות על כאבים.

התובעת, ילידת 1951, אינה טוענת לקיומה של נכות צמיתה כתוצאה מהנפילה.

לאחר עיון במלוא המסמכים שהוצגו, ובהעדר טענה סותרת מטעם הנתבעת, אני קובעת כי אכן היתה רשלנות מצד הנתבעת בכך שלא דאגה שהמעבר לתוך הסניף יהא בטוח להולכים בו, ולא דאגה כי מפגע, בצורה של מים זורמים, יוסר ו/או שיוצבו שלטים המזהירים מפני קיומו.

יחד עם זאת, ואף בהעדר כתב הגנה, לא ניתן להתעלם מאשם תורם של התובעת, אשר בבואה למקום בודאי הבחינה במים, ומשכך, צריכה היתה להזהר או להמנע מלדרוך במקום בו זרמו, ואני מוצאת לנכון להעמידו על שיעור של 40%.

התובעת לא צרפה כל מסמך המעיד על נזק מיוחד, על אף שהוריתי לה לעשות כן, ומשכך, מדובר למעשה בפיצוי בגין כאב וסבל אשר בנסיבות הענין, לאחר ניכוי אשם תורם, ובהתחשב בעובדה כי את עיקר הכאבים והתלונות יש לייחס לשבר שסבלה התובעת חודש וחצי לפני הנפילה, אני מוצאת לנכון להעמיד על הסך של 4,500 ₪.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 4,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בצירוף מע"מ, וכן בהחזר האגרה ששולמה על ידי התובעת.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, א' אייר תשע"ב, 23 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.