אלדן תחבורה בע"מ נ' לזר ואח'

פסק דין

התובעת, בעלים, מחזיקה משתמשת ונושאת בנזקים של רכב מסוג קאיה קרניבל, הנושא מס' רישוי 52-978-60 (להלן: "רכב התובעת"), אשר ביום 7.11.2009, בעת שהיה נהוג בידי מר יואב קנטור, נפגע בתאונה שאירעה עם רכב מסוג גולף מס' רישוי 26-255-64, (להלן: "רכב הנתבעת"), אשר היה נהוג בידי הנתבעת 1 והמבוטח, בידי הנתבעת 2.

לגירסת התובעת, רכבה עמד ברמזור אדום בנתיב הימני מבין שניים לפניה שמאלה. בצומת קק"ל בתל-אביב בנתיב ההשתלבות לכיוון איילון דרום. כאשר האור ברמזור התחלף לירוק, החל רכב התובעת בנסיעה תוך כדי פניה שמאלה, כאשר רכב הנתבעת נסע מאחורי רכב התובעת ולא שמר מרחק כדין ופגע בפינה האחורית שמאלית של רכב התובעת, תוך גרימת נזק.

הנתבעת טוענת כי נהג רכב התובעת עמד בנתיב הימני מבין שני הנתיבים הפונים שמאלה ורכבה עמד בנתיב השמאלי, ומשהתחלף הרמזור לירוק עת פנה שמאלה בצורה איטית ומבוקרת, לפתע סטה רכב התובעת מנתיב הנסיעה שמימינה שלא כדין אל נתיב נסיעת רכב הנתבעת וגרם ברשלנותו המלאה לתאונה.

מטעם התובעת העידו נהג רכב התובעת ועד נוסף שהיה ברכב עם הנהג וישב לצידו.

נהג רכב התובעת מר יואב קנטור העיד כי: "עמדתי ברמזור בקק"ל, מתכונן לפנות שמאלה בירידה לאיילון, עמדתי ראשון ברמזור, פניתי שמאלה ובסיום הפנייה לאחר 20-40 מטרים הרגשתי מכה מאחור, זה היה בדיוק בשוליים בצד ימין, ועצרנו בצד...." (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 14.2.2012 ש' 12-14)

ש. הנהגת אומרת שלמעשה ברמזור שבו עמדת היא עמדה במקביל אליך, וכשלקחתם את הפנייה שמאלה לקחת את הפנייה בחדות ולקחת את הפנייה שלה.

ת. "... לדעתי לא סטיתי נתיב."

ש. אתה זוכר אם היא עמדה במקביל אליך?

ת. לא זוכר, אבל לדעתי לא. לא זוכר.

ש. במקום הזה שני הנתיבים הופכים להיות אחד?

ת. נכון. זה הרבה לפני, יש מצד ימין ירידה נוחה לשוליים, לטרמפיאדה, זה קרה במקביל או קצת לפני." (עמ' 2 לפרוטוקול אותו יום ש' 12-13).

עד התביעה מס' 2 מר יהודה אליאס העיד כי:

"עמדנו בנתיב הימני, יש עוד נתיב שהוא שמאלי.....  אחרי שנסענו שמענו דפיקה ברכב שלנו מאחור.." (עמ' 2 לפרוטוקול אותו יום ש' 27-28).

"...לא שמתי לב אם היו רכבים בצד שמאל, אני מאמין שכן". (עמ' 3 ש' 7).

מטעם ההגנה העידה הנתבעת 1 בלבד.

בעדותה תיארה כי: "...הוא נסע לימיני בנתיב הימני ועצר לימיני, עצרנו ברמזור אדום בירידה לאיילון, כשהרמזור התחלף הוא נסע ולחץ על הגז והיה שפשוף הוא עצר, וכשהוא הרגיש את המכה, הוא הסתכל עליי ואז הוא נסע, עליתי לרכב ונסעתי אחריו, הוא עצר בירידה לאיילון עצמה, בנתיב השתלבות, ואני חשבתי שהוא מנסה לברוח, ועצרתי לפניו והחלפנו פרטים. הוא חתך אותי בצומת שלפני ולכן צפיתי שהוא יעשה זאת בצומת התאונה. היינו שניים ברמזור."

מעדויות עדי התביעה עולה כי שניהם לא זכרו אם התובעת עמדה משמאלם בנתיב  השמאלי לפנייה שמאלה. והטענה כי הנתבעת 1 הייתה מאחורי רכב התובעת נראית לא סבירה לאור מיקום הפגיעה ברכב התובעת.  אם הנתבעת 1 אכן הייתה נוסעת מאחורי רכב התובעת הפגיעה ברכב התובעת שהייתה מתקבלת הייתה בעיקר בחלקו האחורי של פגוש רכב התובעת ולא בחלקו הצדדי השמאלי של הפגוש כפי שאכן ארע.

לאחר בחינה, שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות שהונח בפניי, לאחר ששמעתי את העדים וכמו כן לאור סוג ומיקום הפגיעה הגעתי לכלל מסקנה כי אני מעדיף את גרסת הנתבעת 1 אשר מתיישבת יותר עם כלל העדויות והראיות שהיו בפניי.

מכאן שהאחריות לתאונה רובצת על כתפי נהג רכב התובעת.