אלג'ם ואח' נ' המרכז לאיכות השינה ראשלצ בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 13/5/10 (פסק הדין).

פסק הדין ניתן לאחר שהמבקשת (הנתבעת) לא פעלה לפי החלטה מיום 8/4/10, שבה הוריתי לה להפקיד סך של 750 ₪ להבטחת שכר המומחה מטעם בית המשפט שהמבקשת ביקשה לזמנו לחקירה וכן לפרט מהן השאלות שרצונה להציג בפני המומחה. עוד צוין בהחלטה כי אם לא יופקד הסכום במלואו במועד ולא יצורפו השאלות כנדרש, תחשב המבקשת כמוותרת על בקשתה לחקירת המומחה, ויינתן פסק דין על סמך החומר בתיק. פסק הדין ניתן ביום 13/5/10 על סמך החומר בתיק, ובגינו הוגשה הבקשה.

בבקשתה טוענת המבקשת כי ההחלטה מיום 8/4/10 לא התקבלה אצלה עד היום וכי רק פסק הדין התקבל אצלה ביום 1/6/10.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשת מתנהלת בחוסר תום לב ואינה מכבדת את מוסד בית המשפט ובחרה במודע שלא לאסוף את דבר הדואר.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות הטענות העובדתיות. טעם זה, מצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה. רק במקרים נדירים ייעתר בית המשפט לבקשת ביטול שלא נתמכת בתצהיר (גורן, שם , בעמ' 374; ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 397; בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאלי, פ"ד כו(1) 772).

אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין גם לאחר שקילתה לגופה.

במסגרת בקשה מסוג זה, שוקל בית המשפט את התנהלות המבקשת וסיבת מחדלה, מצד אחד ומצד שני, את סיכויי הגנתה. "ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל יש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו.." (גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (תשס"ט) 372). "אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול) .." ואולם "כאשר התנהגותו של המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מודעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)" (שם, בעמ' 373. ראו גם ע"א 625/68 מפעלי הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721, 723ב).

שני הטעמים אינם מצדיקים ביטול פסק הדין במקרה שלפנינו.

לגופה של הגנת המבקשת – המבקשת לא הצביעה על סיכויי ההצלחה של הגנתה, אם יבוטל פסק הדין. ניתן פסק דין מנומק, שבעיקרו מאמץ עמדתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט. משמונה מומחה מטעם בית המשפט בדרך כלל יטה בית המשפט לאמץ את מסקנותיו. רק במקרים מיוחדים בהתקיים" נימוקים כבדי משקל" או "אם נראית סיבה בולטת לעין" שלא לאמץ את מסקנות חוות הדעת – ימנע בית המשפט מלאמץ את מסקנות חוות הדעת (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי). המבקשת לא הצביעה על כל טעם כזה. המבקשת אף לא מצאה לנכון לציין בבקשתה את השאלות שבכוונתה להציג למומחה או מהו הקושי שהיא רואה בחוות הדעת.

יתר על כן, התנהלות המבקשת היא התנהגות המתעלמת מן ההליך המשפטי ומצביעה על זלזול בהליכים ולפיכך, אין מקום לאפשר ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות.

מעיון בתיק עולה כי החלטת בית המשפט מיום 6/4/10 נשלחה לתובעת בפקס ביום 11/4/10. זהו מספר הפקס המתנוסס על מכתביה של המבקשת, לרבות בקשתה שכאן לביטול פסק הדין (אישור הפקס מתוייק בתיק). בנוסף, נשלחה ההחלטה למבקשת בדואר רשום. על פי אישור המסירה שנסרק לתיק, הנתבעת סרבה לקבל את דבר הדואר.

רוחב הלב שמקובל בביטול פסקי דין במעמד צד אחד כנגד חיוב בהוצאות, מקובל במקרים של רשלנות, שאז "סולחים לו (למבקש - י.ב) על כך ומפצים את הצד שכנגד בהוצאות. אך דברים אלה אמורים רק בבעל–דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעתו התעלם מההליך השיפוטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין" (ע"א 3645/93 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 140 א-ג. ראו גם בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאלי הנ"ל, שם קבע בית המשפט כי אין לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הנתבע, אשר נמנע מלהתייצב לדיון עליו ידע. נקבע כי "כידוע, מתייחס בית-המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול של פסק-דין, אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשיגרה. תובע הבא לפני בית-המשפט מקבל עמו חובות מסויימות כלפי בית-המשפט וכלפי יריבו, ואם הוא מזלזל במילויין, עליו לשאת בתוצאות...".

מכל הטעמים דלעיל, כולם יחדיו וכל אחד לחוד, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

המזכירות תדוור לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה

ניתנה היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.