אלג'ואל טורס בע"מ ואח' נ' דהב טורס בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה כספית לפיצוי בסך של 12,494 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, עקב מעשי עוקץ ומרמה של הנתבע 2, שנעשו תוך כדי שימוש של הנתבע 2 בחשבונית של הנתבעת 1, שהגיעה לידיו בשל העסקתו על ידי הנתבעת 1.

תביעת התובעת כנגד הנתבע 2 נמחקה מחמת חוסר מעש. הנתבעת 1 הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע 2 שלא הגיש כתב הגנה למרות קיומו של אישור מסירה כדין.

רקע כללי שאינו שנוי במחלוקת:

התובעת הינה חברת נסיעות וטיולים מסח'נין.

הנתבעת 1, דהב טורס בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הינה חברת נסיעות שמקומם מושבה במועדים הרלבנטיים לתביעה היה טורעאן.

הנתבע 2 והצד השלישי, עלי שואהדה (להלן: "עלי"), הינו מדריך טיולים ונסיעות מעילבון, אשר עבד תקופה מסוימת אצל הנתבעת 1.

עלי פנה לתובעת בהצעה לארגן יחד עימו טיול לאזור הצפון עבור תלמידי בית הספר היסודי בדיר חנא (להלן: "ביה"ס"), כאשר חלקה של התובעת בארגון הטיול התמצה בהזמנת אירוח עבור תלמידי ביה"ס ומלוויו בבית הספר שדה חרמון.

התובעת הזמינה את האירוח כמוסכם עם עלי, ובין התאריכים 6-7.06.07 אכן התארחה קבוצת תלמידי ומלווי ביה"ס בבית ספר שדה חרמון במסגרת הטיול באזור הצפון שקיים ביה"ס.

עלי גבה את התשלום עבור הטיול ממנהל ביה"ס באמצעות חשבונית מס מס' 8 של הנתבעת מיום 9.6.07 ע"ס של 21,800 ₪. (בפועל, גבה עלי רק סך של 20,000 ₪ במזומן, מתוך הסכום הנקוב בחשבונית לאחר שביה"ס קיבל "הנחה", כפי שצוין בכתב יד על גבי החשבונית).

את הכספים שהועברו לידיו על ידי מנהל ביה"ס שלשל עלי לכיסו, ולא העביר לתובעת לא את התשלום שאמורה הייתה להעביר לבית ספר שדה חרמון בגין האירוח, ולא את העמלה לה הייתה זכאית, על פי המוסכם ביניהם.

טענות הצדדים:

התובעת טוענת כי עלי ביצע כלפיה מעשה מרמה ועוקץ כאשר גבה את כספי הטיול מביה"ס, ולא העביר לה את התשלום בסך של 11,760 ₪ בגין עלות אירוח בבית הספר שדה חרמון ושכר טרחתה עבור מתן השירות.

התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה כלפיה משום שלא שמרה על פנקס החשבוניות בבעלותה, ובכך אפשרה את ביצוע מעשה ההונאה על ידי עלי. לטענת התובעת, הואיל ועלי פעל במרמה כנציג הנתבעת, פעולותיו מחייבות את הנתבעת. לפיכך, טוענת התובעת כי הנתבעת מחויבת לשלם לה את סכום התביעה.

הנתבעת טוענת כי התובעת לא צירפה כל מסמך, התחייבות או הסכם עליו חתומה הנתבעת, לרבות כל הזמנה בכתב לקבלת שירות מן התובעת. הנתבעת מעולם לא התקשרה או ביצעה עסקה או הזמנה עם התובעת, לרבות ארגון הטיול לביה"ס, והתובעת אינה מוכרת כלל לנתבעת. משהנתבעת לא הייתה צד לטיול, ולא ידעה בכח ובפועל אודות התנאים או ההסכמות בין עלי לתובעת, הרי שהתחייבותו של עלי לשלם לתובעת את סכום הטיול, אינה מחייבת את הנתבעת אשר לא גבתה לכיסה מאומה מן החוב הנטען. התובעת אף לא עמדה בנטל להוכיח כי הנתבעת פעלה במרמה כלפי התובעת, כאשר לעניין זה על התובעת לעמוד בנטל ראייתי מוגבר.

מנהל הנתבעת, עדוי עומר (להלן: "עומר"), טען בתצהיר עדותו הראשית (נ/1) כי עלי עבד בנתבעת עד לחודש 1/07 או בסמוך לכך, ומעולם לא הוסמך על ידה להתחייב בשמה בעסקה נשוא התביעה ובכל מקרה אחר. ככל שהתקשר עלי עם התובעת בעסקה, וקיבל כסף לידיו ממנהל ביה"ס, הרי דבר זה נעשה על דעת עלי בעצמו. עוד טוען עומר בתצהירו כי לאחר שעלי עזב עבודתו בנתבעת, נתגלה כי היו מספר מקרים בהם עלי התקשר עם צדדי ג', תוך שהתחזה כעובד הנתבעת, ביצע הזמנות בשם הנתבעת עם חשבוניות מס של הנתבעת שנגנבו ממנה, ושלשל תמורתן לכיסו כשהוא מתעשר שלא כדין. לטענת עומר, חשבונית מס מס' 8 הופקה כ- 6 חודשים לאחר שעלי סיים עבודתו בנתבעת, ונעשתה ללא ידיעת הנתבעת, אישורה או חתימה של עומר על החשבונית.

דיון והכרעה:

ההכרעה בתיק זה קשתה עליי. לאחר שהפכתי והפכתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה מן הטעמים שיפורטו להלן.

טענת המרמה:

נקודת המוצא בתיק זה הינה שהתובעת לא הוכיחה כי הנתבעת הייתה מעורבת במעשה המרמה של עלי. מנהל הנתבעת העיד כי הכספים שנגבו מביה"ס לא הגיעו לידי הנתבעת, ולא הוכח אחרת.