אלבר שרותי מימונית בע"מ ואח' נ' משרד השיכון ואח'

פסק דין

לפניי תביעת שיבוב בגין נזקי תאונת דרכים, מיום 16/9/08, אשר ארעה ברח' לאה אמנו בכביש הידוע ככביש 23, בשכונת בוכמן דרום, בעיר מודיעין.

בהתאם לכתב התביעה נזקי התובעת עמדו על סך של 21,324 ₪ נכון למועד הגשת כתב התביעה.

בדיון מיום 8/12/10, לאחר שנשמעה עדותו של נהג התובעת, מר תובל, הוסכם בין הצדדים כי סך נזקי התובעת, בניכוי אשמו התורם של נהג התובעת, יעמוד על סך של 12,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד אגרה והוצאות הישיבה.

עוד הוסכם בין הצדדים, על דחיית המשך הדיון, לצורך קיום סיור במקום נשוא התאונה, בנוכחות נציגי כל הנתבעים, לרבות צד ג' שנתבקש צירופו על ידי התובעת-1. עוד התחייבו הצדדים לתאם פגישה בתוך 30 יום ולהודיע לבית המשפט אם הגיעו להבנה, או שנדרשת ישיבה נוספת אליה יתייצבו כל העדים לחקירה וסיום.

בהחלטתי מאותו היום, ניתנה שהות לצדדים להודיע עמדתם, וזאת עד ליום 10/2/11.

בהודעת ב"כ הנתבעת-2 מיום 10/1/11, עלה כי מאמציו לקיום פגישה בנוכחות כל הצדדים המעורבים כשלו ובנסיבות אלו נקבע ההליך להמשך וסיום להיום.

לדיון היום התייצבו ב"כ הצדדים, נציג הנתבעת-1, המהנדס מר פליפ פליט, נציג הנתבעת-2 מר מוטי זמיר, מפקח תשתיות אצל הנתבעת ומנהל הנתבעת-3 מר אבישי כץ.

שלושת העדים, נחקרו בחקירה נגדית על ידי ב"כ הצדדים.

תמצית טענות הצדדים

בהתאם לעמדת הנתבעת-1 – משרד השיכון, מודה הנתבעת בהיותה היזם של מערכת הכבישים בעיר מודיעין, אולם לטענתה נעשות העבודות באמצעות קבלן.

בהתאם לנטען, ביום 19/3/07 נחתם חוזה בין הנתבעת-1, לבין חברה קבלנית א.י.ל סלע 1991 בע"מ (להלן "הקבלן"), בדבר עבודות הסדרי התנועה, תאורה וכדומה. הנתבעת-3 היא המפקחת על העבודות המבוצעות בתחומי העיר מודיעין, היא זו שאפיינה את המכרז ולפיו נחתם ההסכם כאמור.

עוד נטען, כי בהתאם להסכם, העבודות היו צפויות להסתיים ביום 8/6/09, ובנסיבות אלו, משלא נסתיימו העבודות במועד נשוא התאונה יש להטיל אחריות על הקבלן.

במסגרת כתב ההגנה, הוגשה גם בקשה להגשת הודעה לצד שלישי, לא התרתי הגשת הבקשה והורתי על כך שהבקשה תידון בדיון.

מר פליט, עד הנתבעת-1, בחקירתו הנגדית חזר על גרסת הנתבעת-1, וטען בנוסף, כי כביש 23 הועבר לאחריות הנתבעת-2 ביום 20/2/08, (פרוטוקול הדיון מהיום עמ' 6 שורה 6) לעניין זה הפנה למכתבו של מר לב פבזנר, עובד הנתבעת 3, מיום 10/2/08 (סומן נ/3 – 1).

מעדותו של מר פליט, עלה כי ישנו פרוטוקול נוסף המעיד על מסירת הכביש ופתיחת ציר התנועה, אשר אינו ברשותו כעת ואף לא צורף לתיק ביהמ"ש במסגרת תצהיר הגילוי או הצרופות לכתב התביעה. עוד במסגרת חקירתו הנגדית, העיד כי בשכונת בוכמן דרום, מבוצעות עבודות תשתית ובנייה מאז ועד היום. העבודות טרם הסתיימו, אולם האזור מאוכלס בחלקו מזה שלוש שנים, במקביל לעבודות המבוצעות על ידי הקבלן ובפיקוח הנתבעת 3.

במענה לשאלת ב"כ הנתבעת-3, לאופן פעולתו ופעולת הנתבעת-1 בנסיבות תיאורתיות של הודעה על מפגע במקום נשוא התאונה, ולאופן פעולתו השיב, כי ככל שהייתה מתקבלת תלונה על מפגע בטיחותי במקום "אני הולך לשטח, בודק האם באמת יש מפגע בטיחותי, אם אין – אין לי מה לעשות בכביש. אם יש אז באמת אני מפעיל את מר אבישי כץ" (פרוטוקול הישיבה מהיום עמ' 7 שורות 29-31).

בנוסף, נתבקש מר פליט לאשר בהתייחס לחוזה מיום 6/12/05 (סומן נ/2 – 1) בין הנתבעת-1, לנתבעת-2 וממנו עולה כי מתחמי המגורים ושטחים ציבוריים בשכונת ספדי, מרומי ושמשוני, בעיר מודיעין נמסרו מהנתבעת-1 לנתבעת-2, הם השטחים היחידים שהועברו מהנתבעת-1 לנתבעת-2, השיב מר פליט "נכון" (פרוטוקול הישיבה מהיום עמ' 7 שורות 5-8) ואם לא די בכך, הרי שבהמשך השיב "אין הסכם או פרוטוקול מסירה של כל השכונה, כי אנו עדיין ממשיכים לעבוד, ... והשכונה עדיין לא נמסרה כולה. וגם יש כבישים שהתנועה בהם לא נפתחה, בכביש הזה כן נפתחה..." (שם, עמ' 7 שורות 11-14).

הנתבעת 2 בכתב ההגנה, שהוגש על ידה טענה כי דין התביעה נגדה להדחות. לטענתה, נכון למועד האירוע הנטען טרם הועבר מתחם בוכמן דרום לרבות הכביש 23, לאחריותה.

מטעם הנתבעת 2 העיד מר מוטי זמיר, כפי שעלה מחקירתו הנגדית הרי שלנתבעת-2, "נוהל קבלת תשתיות" בהתאם לאותו הנוהל מוסדרת העברה של כל שכונה על תשתיותיה, מהנתבעת-1 לנתבעת-2.