אלבחרי ואח' נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופטת דבורה עטר) בת"פ 18137-09-10, לפיה הורשעו המערערים בתקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצרוף סעיף 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולחילופין על גזר הדין לפיו הם נידונו ל-3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ול-6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעברו במשך 3 שנים כל עבירת אלימות.

מערער 1 זוכה, מחמת הספק, מאיומים לפי סעיף 192 לחוק.

כתב האישום

2.על פי עובדות כתב האישום, ביום 15.5.10, סמוך לשעה 12:30, בתחנת הדלק מגשימים, תידלקה המתדלקת בר בן נעים (להלן: "בר") את המונית של מערער 1 במסלול לשירות עצמי.

בנסיבות אלו אמר בן עיסה, המועסק אף הוא כמתדלק במקום (להלן: "המתלונן"), לבר, כי אינה אמורה לתת שירות במסלול זה. בתגובה, על פי הנטען, כינה מערער 1 את המתלונן "ערבי מסריח" ואף איים עליו, איום ממנו, כאמור, הוא זוכה. מיד, ובסמוך, הגיע מערער 2, אביו של מערער 1, ותקף את המתלונן בכך שהיכה אותו באגרופיו בפניו.

בנסיבות אלה, על פי הנטען, תקפו המערערים את המתלונן בכך שהיכו אותו באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופו.

3.בתגובה לכתב האישום כפרו המערערים בכל המיוחס להם, למעט בנוכחותם בזירת האירוע במועד הרלוונטי. הם טענו כי הינם קורבנות התקיפה, אשר הפכו לנאשמים, הכחישו את האמירות המיוחסות למערער 1 וטענו שהמתלונן הוא שקילל אותם.

הכרעת הדין של בית משפט קמא

4.בית משפט קמא סקר את ראיות התביעה וההגנה וקבע מספר עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת לפיהן:

א.במועד הרלוונטי הגיעו המערערים, אב (מערער 2) ובנו (מערער 1), לתחנת דלק מגשימים לתדלק את המונית בה נהג הבן. השניים הגיעו בחברת בני משפחתם, בדרכם לחגיגה משפחתית והאב נהג במונית אחרת.

ב.מערער 1, הבן, עצר את מוניתו במסלול המיועד לתדלוק עצמי וביקש להעזר בשירותי המתדלקת בר, אשר נענתה לבקשתו. המתלונן הביע תרעומת על נכונותה, אשר הגיעה לאוזני המערער. בין השניים החלו חילופי דברים ובהמשך נוצר ביניהם מגע פיזי, כשהמערער יצא מחוץ למוניתו.

ג.מערער 2, האב, אשר המתין לבנו במוניתו על מנת שיסיים את התדלוק, הגיע למקום ונקט אף הוא במגע פיסי כלפי המתלונן. בהמשך הוא נפצע בראשו ממגב המשמש לניקוי שמשות כלי רכב, אשר הושלך עליו ע"י המתלונן.

ד.בשלב זה החל המתלונן במרוצה לכיוון עמדת שטיפת כלי הרכב, כאשר המערערים ואחר דולקים בעקבותיו. בהמשך השליך המתלונן לעבר מערער 1 שולחן, אשר פגע בראשו, הפיל אותו ארצה וגרם לו לחבלה.

5.בימ"ש קמא חילק את האירוע למספר שלבים שארעו בשני מיקומים: האחד בעמדת התדלוק והשני בעמדת השטיפה, כאשר לגבי שניהם קיים תיעוד בסרטונים שהופקו ממצלמות האבטחה של תחנת הדלק.

בהסתמך על סרטונים אלה, במשולב עם עדויות המתלונן, המתדלקת בר ומתדלק נוסף יורי, תוך מציאת תימוכין בגרסאות המערערים, קבע בימ"ש קמא שעובר לזריקת המגב על ראש מערער 2 תקף הנ"ל את המתלונן והיכה בראשו. עפ"י עדויות המתלונן ויורי, היכה מערער 2 באגרופו את המתלונן. עפ"י עדות המערער, הוא דחף עם שתי ידיים לכיוון הצוואר של המתלונן.

ההתרחשות הנ"ל אינה מתועדת בסרטונים. בסרטונים נראים חילופי דברים בין מערער 1 למתלונן ויציאה דרמטית של המערער, אחותו ואמו מהמונית, בזמן שהמתלונן מפנה את גבו על מנת לעזוב את המקום. בהמשך נצפית בר מפרידה בין הניצים ומערער 1 נצפה מוחזק ע"י בנות משפחתו, כאקט של ריסון, עפ"י התרשמות בימ"ש קמא.

האירוע בעמדת השטיפה תועד במלואו בסרטון בו נראה מערער 1 דולק בעקבות המתלונן, כשמאחוריו מערער 2 ואחר. מערער 1 נצפה כשהוא חובט במתלונן בטרם עלה בידי המתלונן להיחלץ ולהמשיך במנוסה, כשהוא נוטל שולחן שעמד בדרכו ומשליך מטיח אותו לעבר המערער על מנת להמשיך בבריחה. מערער 2 ניסה, ללא הצלחה, לאחוז במתלונן, ניגש לכיוון בנו ומיד אח"כ נטל מטאטא לידיו והמשיך בכיוון הימלטות המתלונן.

בימ"ש קמא ציין כי בסרטון קשה לצפות במגע הפיסי המלא בין מערער 1 למתלונן, מאחר והתרחש מאחורי עמוד. ואולם, המערער לא שלל בעדותו את האפשרות שבשלב זה הכה את המתלונן באגרופיו ובעט בו, אך טען להגנה עצמית.

6.בימ"ש קמא דחה את טענת ההגנה העצמית מאחר והמערערים יכלו בכל שלב של האירוע לנתק מגע מהמתלונן.