איתן ואח' נ' רון ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיפוי התובעת על נזקים אשר אירעו לה ולבעלה, לטענתם, כפועל יוצא מהפרת התחייבות הנתבעים להמשיך ולהשכיר להם את דירתם וכן, תביעה שכנגד במסגרתה תובעים הנתבעים נזקים אשר אירעו להם כפועל יוצא מנזקים לדירה אשר נגרמו על ידי התובעת ובעלה.

כבר בפתח הדברים אציין כי במהלך הדיון בפני הודיעו התובעים שכנגד כי אינם עומדים על התביעה שכנגד ומשכך, התביעה שכנגד נמחקת ללא צו להוצאות והדיון להלן, יתייחס לפיכך, לתביעה בלבד.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

התובעת ובעלה שכרו את דירת הנתבעים לאורך 6 שנים , לשנה בכך פעם ותקופת השכירות האחרונה עתידה הייתה להסתיים ביום 25/4/09.

התובעת פנו לשם הארכת הסכם השכירות בינואר 09 ולקראת סיום חודש פברואר 09 הודיע לה הנתבע 1 כי הנתבעים מסכימים להמשיך ולהשכיר להם את הדירה, בתמורה לסך של 4000 ₪ לחודש.

הנתבעים חזרו בהם מההסכמה כאמור ובסמוך ליום 10/3/09 הודיעו כי הם רוצים סך של 4,500 ₪.

התובעת ובעלה סירבו לשכור את הדירה בתמורה לסך 4,500 ₪ וטענו כי מבחינתם הוסכם על סך 4000 ₪ .

יחד עם זאת, חיפשו התובעת ובעלה דירה חלופית ואף מצאו דירה כאמור ואולם, מועד הכניסה לדירה היה ביום 1/4/09 .

ביום 14/3/09 , הודיעו התובעת ובעלה לנתבעים כי יש להם אפשרות לשכור דירה חלופית ובלבד שיוכלו לפנות את דירת הנתבעים עד ליום 1/4/09. הנתבעים מצידם, סירבו לסיום השכירות במועד המוקדם, אלא אם יימצאו שוכרים חלופיים לדירה ממועד זה, הואיל וסירבו להפסיד את דמי השכירות עד ליום 25/4/09. אין עוררין כי בשיחה זו הועלתה על ידי בעלה של התובעת, הצעה ובהתאם לה יחלקו את התקופה שבמחלוקת, באופן שהנתבעים יספגו הפסד דמי שכירות בסך 2000 ₪.

אין עוררין כי מנגד הודיעו הנתבעים לתובעת ובעלה כי הם יהיו רשאים להמשיך ולשכור את הדירה בתנאים הקודמים וזאת, לתקופה של שלושה חודשים נוספים עד למציאת דירה חלופית ואולם, התובעים סירבו להצעה זו והשיחה הסתיימה בלא כל הסכמה.

בשיחה מיום 18/3/09 הודיעה הנתבעת 2 לתובעת ולבעלה כי, בלא קשר למציאת שוכרת חלופית, היא מסכימה כי הם יפנו את הדירה ביום 1/4/09 והיא תשיב להם את יתרת דמי השכירות בגין התקופה שעד ל – 25/4/09.

אין עוררין כי ביום 18/3/09 פרסמו הנתבעים את הדירה להשכרה, הודיעו על כך לתובעת ולבעלה ומצאו שוכרת חלופית אשר ביקשה לשכור את הדירה החל מיום 12/4/09 ואולם, בלחץ הצדדים הסכימה לשכור אותה החל מיום 5/4/09.

אין עוררין כי הוסכם בין הצדדים שעל אף שהתובעת ובעלה יפנו את הדירה ביום 1/4/09, הם ישלמו את דמי השכירות עד ליום 3/4/09 והנתבעים ישיבו להם את יתרת דמי השכירות בגין התקופה שעד ליום 25/4/09. אין עוררין כי הנתבעים אמנם שילמו לתובעת סך של 2,800 ₪ בגין החזר החלק היחסי בשכירות.

טענות התובעים ב"קליפת האגוז":

טענתם המרכזית של התובעת ובעלה הינה כי הנתבעים הפרו את ההסכם בעל פה אשר היה בין הצדדים ובהתאם לו התחייבו להשכיר להם את דירתם בתמורה לסך 4,000 ₪.

התובעת ובעלה מוסיפים וטוענים כי הנתבעים השכירו את הדירה לשוכרת החדשה ביום 24/3/09 , כאשר תאריך הכניסה בו הוא ליום 5/4/09 – שהוא מועד בו טרם הסתיימה תקופת השכירות בינהם וזאת, מבלי בניגוד להסכם ביינהם.

התובעת ובעלה טוענים כי בשל הלחץ לפינוי הדירה, הם נאלצו להיעזר בשירותי תיווך ולפיכך, נשאו בעלות תיווך וכן, שכרו, בסיכומו של דבר , דירה חלופית בעלות של 5000 ₪.

משכך, התובעת ובעלה טוענים כי הנתבעים חבים להם את הפרש השכירות בין מחיר השכירות המוסכם – 4000 ₪, למחיר בו שכרו התובעים דירה - 5000 ₪, לתקופה של שנה ובסך כולל של 12,000 ₪ . עוד תובעים התובעת ובעלה את דמי התיווך בסך 4000 ₪ ויעוץ משפטי בסך 1500 ₪.

התובעת מוסיפה ותובעת סך 2000 ₪ בגין ליקוי בארונות המטבח אשר לא תוקן, סך 59 ₪ בגין הארנונה אשר שולמה על ידה והשבת שיק בטחון.