אישור תובענה כייצוגית בנושא אופן סיווגם של מכוני טיפוח ויופי בתחומי העיר תל אביב לצורך חיוב במיסי ארנונה

(בבקשה לאישור תובענה כייצוגית)

המבקשים, מנהלי מכוני קוסמטיקה, קעקועים ופירסינג בתחומי העיר תל-אביב-יפו, טוענים, כי המשיבה, עיריית תל-אביב-יפו, מסווגת באופן שגוי את עסקיהם לצורכי חיוב בארנונה. לטענתם, הסיווג הנכון הוא "בתי מלאכה", לפי סעיף 3.3.1 לצו הארנונה, ולא "בניינים שאינם משמשים למגורים", כפי שהם מסווגים כיום.

לטענת המבקשים, הם מייצגים שלוש קבוצות משנה של מכוני טיפוח: מכוני קוסמטיקה, מכונים לטיפוח הציפורניים ומכוני קעקועים. המבקשים טוענים, כי מכוני הטיפוח אינם משמשים כמקום מסחר, וייעודם העיקרי הוא ביצוע מלאכות כגון טיפולי פנים, טיפולי מניקור ופדיקור, קעקועים ופירסינג. משכך, הסיווג הנכון של הנכסים, לצורך החיוב בארנונה, צריך להיות "בתי מלאכה".

טרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: " הבקשה לאישור") הגישו המשיבים השגה וערר על קביעת הסיווג, כנדרש על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: " חוק הערר").

טענות המבקשים בהשגות ובעררים שהגישו דומות בעיקרן. לפיכך אפרט להלן את השתלשלות האירועים ביחס למבקשת 1.

ביום 19.6.11 הגישה המבקשת 1 השגה למנהל הארנונה במשיבה על אופן סיווג הנכס.

ביום 11.7.11 נערכה במקום ביקורת בנכס מטעם האגף לחיובי ארנונה. הביקורת העלתה, כי מדובר בעסק המשמש בעיקר לטיפולים קוסמטיים.

ביום 31.7.11 השיבה המשיבה להשגת המבקשת, כדלקמן:

" ראשית יצויין, כי פנייתך המתייחסת לחיוב הארנונה בשנות מס קודמות אינה נחשבת כ"השגה". עפ"י הוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, יש להשיג מדי שנה על חיוב הארנונה בגין הנכס, תוך 90 יום ממועד קבלת הודעת התשלום השנתית.

עפ"י ההלכה הפסוקה, שומת ארנונה שלא הוגשה עליה השגה, מהווה שומה חלוטה וסופית.

...

בביקורות שנערכו בנכס בתאריכים 11.7.2011 נמצא שאין הפעילות הנעשית בנכס עולה בקנה אחד עם הגדרת הסעיף הנ"ל, דהיינו אין המדובר בבית מלאכה...".

המבקשים לא הגישו השגות לגבי חיובם בארנונה לגבי שנת 2010.

ביום 21.8.11 הגישה המבקשת 1 ערר על החלטת המשיבה המתייחסת לשנת 2011. ביום 6.3.12 נערך דיון בועדת הערר, במהלכו העלתה המשיבה טענה מקדמית ובקשה לדחיה על הסף, בנימוק שההשגה והערר הוגשו באיחור בחריגה מן המועדים הקבועים בחוק. ועדת הערר החליטה להקפיא הדיון בערר עד להכרעה בתובענה הייצוגית דנן. ביום 14.3.12 ביקשה המבקשת 1 לחזור בה מן הערר, ונותרה על כנה החלטת המשיבה בהשגה לגבי שנת 2011.

יצוין, כי המבקשת 1 הגישה השגה ביום 20.2.12 הרלוונטית לשנת 2012. משנדחתה השגתה, הגישה ערר בתאריך 6.3.12.

העררים שהוגשו על ידי המבקשים לשנת 2012 תלויים ועומדים בועדת הערר, אלא שהדיון בהם הושהה בשלב זה בהסכמת הצדדים עד לקבלת אישור חריג לתיקון צו הארנונה לשנת 2012, כפי שיפורט בהמשך.