אישור גילוי מאוחר של מסמכים על בסיס הלכת סוויסה

מונחת לפניי בקשתו הנוספת של התובע להתיר לו גילוי מאוחר של מסמכים שברשותו לאחר חקירתם הנגדית של העדים מטעמם של הנתבעים; ולחלופין – לאחר הגשת תצהירי עדויות ראשיות מטעם הנתבעים.

1. תמצית העובדות
2. ביום 27.9.12 הגיש התובע את התביעה דנן כנגד הנתבעים.
3. ביום 16.6.13 הגיש התובע בקשה שלא למסור לעיון הנתבעים תמלילים, וכן מסמך נוסף, המצויים בידיו עד לאחר השלמת חקירתם הנגדית של העדים, ולחלופין – עד לאחר הגשת תצהירי העדויות הראשיות של עדי הנתבעים (להלן: "הבקשה המקורית"). את בקשתו ביסס התובע על ההחלטה שניתנה ברע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון (פורסם בנבו, 16.3.2004), אשר אימצה את ההלכה שנידונה ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת היישוב (פ"ד נה(1) 515) (להלן: "הלכת סוויסה").
4. ביום 22.10.14 הורה בית משפט זה לתובע להפקיד את כל המסמכים נושא הבקשה במעטפה סגורה על מנת שבית המשפט יעיין במסמכים אלה במעמד צד אחד, תוך סימון והפנייה של הקטעים המצדיקים, לטענת התובע, היענות לבקשתו.
5. ביום 2.11.14 הגיש התובע לבית המשפט "דיסק און קי" הכולל הקלטות יחד עם תמלולים של הקלטות אלה. בנוסף, הוגשו לבית המשפט מסמך נוסף, וכן הודעה בכתב במעמד צד אחד – בגדרה ציין התובע כי "ישנן הקלטות נוספות (בעלות שעות הקלטה רבות), שלא גולו, ואשר לא פורטו לעיל, מאחר שהן טרם תומללו".
6. ביום 10.11.14 ניתנה החלטת בית המשפט בגדרה התקבלה הבקשה המקורית.
7. ביום 23.2.15 הגיש התובע הבקשה דנן שכותרתה – "בקשה נוספת להתיר לתובע שלא למסור לעיון מסמכים". במסגרת בקשה זו הבהיר התובע כי החומרים נושא הבקשה דנן "הינם תמלילים (והקלטות) נוספים של שיחות שמי מהנתבעים הם צד להם, ואשר לא נכללו במעטפה הראשונה שהועברה לעיונו של בית המשפט הנכבד, בשל היותן בעלות שעות הקלטה רבות ונוכח הצורך לתמללן בטרם יוגשו לבית המשפט הנכבד (דבר שהתובע לא הספיק לעשות בטרם הוגשה המעטפה הראשונה על ידו), כדי שתוכל להתקבל החלטה לגביהם" (סעיף 1 בבקשה).
8. הנתבעים הגישו את תגובותיהם לבקשה, כאשר הנתבע 1 והנתבעים 7-5 התנגדו לה, ואילו הנתבעים 2 ו- 4 הותירו את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.
9. ביום 30.4.15 התקיים דיון בבקשה, בגדרו הורה בית המשפט להמציא לעיונו, בהתאם לתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"), את המסמכים הנוספים אשר את העיון בהם מתבקש בית המשפט לדחות לבקשת התובע בהסתמך על הלכת סוויסה. בית המשפט הורה בהחלטתו כי "מסמכים אלה יומצאו לעיון בית המשפט תוך 21 ימים אשר ימנו מהיום" (ע' 26, ש' 26-25).
10. ביום 20.5.15 הגיש התובע לבית המשפט "דיסק און קי" עם הקלטות, תימלולים של הקלטות, וכן הודעה בכתב ובה הפניות לדקות השיחה בחלקים המסומנים בתמלילים.

1. טענות הצדדים

• טענות התובע

10. לטענת התובע, הנימוקים לחשיפת ההקלטות בבקשה דנן זהים לחלוטין לאלו שפורטו בבקשה המקורית שהוגשה על ידו בעניין זה, ולפיכך, לצורך הייעול, מפנה התובע לנימוקים המפורטים בבקשה המקורית, ולתצהיר שהגיש התובע לשם תמיכה בה – ומבקש לראותם כרלבנטיים גם לבקשה דנן. התובע מדגיש כי במסגרת התשתית הראייתית שצירף כתמיכה לבקשה המקורית, הוכח כבר כי מי מהנתבעים בידה ראיות בעבר, וכי קיים חשש ממשי שכך יעשה מי מהנתבעים גם בעתיד בהליך דנן. לפיכך סבור התובע כי קיימת הצדקה להיענות גם לבקשתו הנוכחית בהתבסס על הלכת סוויסה.
11. לטענת התובע, הנימוקים המצדיקים קבלתה של בקשה זו כבר התקבלו במלואם על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 10.11.14 (בבקשה המקורית), "והואיל ואין כל שינוי מהותי בין שתי הבקשות הללו, הרי שדין הבקשה הנוכחית להתקבל, וככל שהנתבעים יתנגדו בכל זאת לבקשה דנן הרי יש לחייבם בהוצאות משפט ובתשלום שכר טרחת עורכי דין" (סעיף 3 בבקשה).
12. לטענת התובע, התמלילים (וכן ההקלטות) הינם בעלי רלבנטיות רבה לטענותיו של התובע הכלולות בכתב התביעה, ובכללן:

• הטענה בדבר זיוף הסכם ניהול בין הנתבעת 2 לבין חברת הניהול הפיקטיבית – הנתבעת 6, על ידי הנתבע 1 (פרק ג8 בכתב התביעה);