אינג' א. דומן מהנדסי חשמל (1983) בע"מ נ' חברת נ.ת.ע נתיבי תחבורה עירוניי להסעת המונים בע"מ

פסק דין

1.התובעת (שתכונה להלן גם "החברה") היא חברה פרטית העוסקת בין היתר במתן שירותי תכנון חשמל. עד שנת 2004 היה מר אורי דומן (להלן: "מר דומן") הבעלים של כל מניות החברה. בשנת 2004 הועברו מניות החברה לידיה של רעייתו - גב' רבקה דומן (להלן: "גב' דומן") (בנסיבות שלא הובהרו), וגב' דומן היא המחזיקה במניות אלה עד היום. מר דומן היה הדירקטור היחיד בחברה מעת הקמתה ועד היום.

2.בין התובעת לבין הנתבעת היו קשרי עבודה במהלך השנים 2004 – 2010.

בחודש אוגוסט 2010 פרסמה הנתבעת את מכרז 117/2010 למתן שירותי חשמל (מסגרת) במסגרת פרויקט הרכבת הקלה (להלן: "המכרז"). התובעת ניגשה למכרז.

3.אחד מתנאי הסף שנקבע בס' 2.1 למכרז היה:

"המציע (ככל שהמציע הינו עוסק מורשה הרשום כדין בישראל) או אחד מבעלי השליטה במציע (ככל שהמציע הוא תאגיד) הינו מהנדס חשמל רשום וכן הינו בעל תעודת רישוי מהנדס בענף החשמלאים כשהתעודה האמורה תקפה על שמו, נכון למועד האחרון להגשת הצעות".

תנאי סף נוסף במכרז נקבע בס' 2.5 בו ועל פיו נדרש כי:

"המציע העסיק בשלוש השנים האחרונות בו זמנית כעובדיו הקבועים לפחות 3 מהנדסים/הנדסאים בתחום החשמל (לא כולל המציע עצמו, או בעל השליטה המפורט בסעיפים 2.1 ו-2.3 לעיל)".

4.התובעת העסיקה לטענתה 3 מהנדסי חשמל ב-3 השנים שקדמו למכרז. אחד מהם היה מר דומן. מר דומן לא היה לטענתו בעל השליטה בחברה עד חודש יוני 2010. במועד זה – קרי בחודש יוני 2010, עברה השליטה בחברה, כך טוענת התובעת, מגב' דומן למר דומן עצמו. כלומר, במועד הגשת ההצעה למכרז, היה מר דומן בעל השליטה בחברה, ומאחר שהוא מהנדס חשמל, עמדה החברה בדרישות הסף הן של ס' 2.1 והן של ס' 2.5 למכרז.

כחלק ממסמכי המכרז, צירפה התובעת למסמכי המכרז מכתב הבהרה בו צוין כי:

"עד לחודש יוני 2010 עבדו בחברה 3 מהנדסי חשמל מוסמכים, כמופיע בטפסי המכרז ביניהם מר אורי דומן (להלן: "אורי"). עקב העובדה כי גב' דומן אשר מחזיקה בכל מניות החברה תחל בלימודים אקדמאיים, הוקנו לאורי סמכויות נרחבות בחברה באופן המקנה לו מעמד של בעל שליטה בחברה. לרשותכם במתן פרטים נוספים ככל שיידרשו" (המכתב הנ"ל שיכונה "מכתב ההבהרה", צורף כנספח ה' לתצהיר מר דומן).

5.ביום 13.12.2010 הודיעה הנתבעת לתובעת על זכייתה במכרז (ר' נספח ח' לתצהיר מר דומן).

התובעת טענה כי במועד הזכייה היא היתה קשורה בהסכם לביצוע עבודות אחזקה והקמה של מתקני חשמל ורמזורים עם חברת משכ"ל (בהסכם שיכונה להלן: "הסכם משכ"ל", נספח ט' לתצהיר מר דומן). מאחר שתובעת חששה לטענתה כי היא לא תוכל לתת לנתבעת ולחברת משכ"ל יחדיו את השירות להן הן זכאיות, הודיעה התובעת לחברת משכ"ל ביום 22.12.2010 כי היא מבקשת להתיר את הסכם משכ"ל (המכתב למשכ"ל צורף כנספח י"א לתצהיר מר דומן).

6.ביום 21.2.2011 הודיעה הנתבעת לתובעת כי קיבלה מכתב ממנו עולה כי התובעת אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. ביום 15.3.2011 הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול הזכייה (המכתב צורף כנספח ט"ז לתצהירו של מר דומן).

טענות הצדדים

7.התובעת טוענת כי על הנתבעת לפצות אותה בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מכך שהיא לא זכתה במכרז. מדובר בנזק של הרווח שהיתה התובעת מרוויחה לו היתה זוכה במכרז, לטענתה, או לחלופין – בנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מכך שהיא ביטלה את הסכם משכ"ל, כתוצאה מהמצג של הנתבעת לפיו היא זכתה במכרז.

לגישת התובעת, מלוא המסמכים הרלוונטים לצורך קבלת החלטה בשאלת זכייתה של התובעת במכרז, עמדו בפני הנתבעת כאשר היא הכריזה על התובעת כזוכה במכרז. עוד טענה התובעת כי היא אכן עמדה בפועל בתנאי הסף של המכרז, משום שתנאים אלה לא דרשו כי בעל השליטה עצמו יהיה מהנדס חשמל ב-3 השנים האחרונות לפני המכרז. אין מניעה כי בחלוף שלוש שנים יהיה אחד העובדים לבעל שליטה בחברה. עוד נטען כי אף אם התובעת לא עמדה בפועל בתנאי המכרז – כפי שהנתבעת טוענת, הרי היא רשאית לתבוע את הפיצוי מכוח הסתמכותה על הזכייה, שהביאה אותה לביטולו של הסכם משכ"ל.

8.התובעת טענה כי הודעת הביטול גרמה לה לנזק. לטענתה, מיד לאחר הזכייה במכרז נשלחו אליה על ידי הנתבעת עבודות בסכום של 300,000 ₪ שהיא לא השלימה. לאור ההיכרות הקודמת בין התובעת לבין הנתבעת, היה ברור לתובעת כי רוב העבודה הקיימת נושא המכרז תועבר אליה לביצוע – ולא למתכננים האחרים שזכו במכרז. התובעת טוענת כי ביטול הזכייה שלה גרם לה להפסד הרווח אותו יכלה להרוויח לו היתה מבצעת את העבודות נושא המכרז.

כאמור, התובעת טענה גם כי כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, היא הפסידה את הקשר שלה עם משכ"ל. לטענתה, ההחלטה שלה לבטל את הסכם משכ"ל לאור הודעת הזכייה במכרז, היתה החלטה נכונה מבחינה אסטרטגית ועסקית במועד בו היא התקבלה. התקציב המקסימלי לכל מתכנן שזכה במכרז היה בסכום של 3 מיליון ₪. מאחר שהתובעת היתה מתכננת חשמל מובילה שבצעה עבור הנתבעת עבודות במשך 6 שנים לפני הזכייה במכרז, ברור כי מלוא התקציב של 3 מיליון ₪ היה עובר אליה. הרווח הצפוי לתובעת מסכום זה עומד על סכום של 2,034,590 ₪.

9.לחלופין טענה התובעת כי נדרש פרק זמן של כשלוש שנים כדי להשיג לקוח מוסדי גדול כמו משכ"ל. התובעת טענה כי היא זכאית להפסד הרווח שהיתה יכולה להרוויח מהסכם משכ"ל לתקופה של 3 שנים, רווח ששיעורו עומד על סכום של 1.4 מיליון ₪.