אין מקום להחיל את חוק הגנה על עובדים על נסיבות פיטורי מתורגמן בבימ"ש בירושלים

בפני בית הדין תביעת התובע כנגד עירית ירושלים (להלן: הנתבעת) לבטל את פיטוריו ולחילופין לשלם לו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ופיצוי נוסף בגין היותו חושף שחיתות ובגין הפסקת עבודתו שלא כדין על ידי  העיריה.

כמו כן, תבע תשלום שכר בגין חודש נובמבר 2000, פיצוי על עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב.

הנתבעת טענה כי לא פיטרה את התובע וכי שירותו בעיריה הסתיים עקב העדרות ממושכת מהעבודה ללא קבלת אישור.

לטענתה, סיום שירותו זה נעשה לפי הנהלים ובתקינות.

עוד טענה כי התובע לא גילה כל שחיתות וכי הוראת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) תשנ"ז-1977 אינו חל במקרה זה כלל.

א.         העובדות

1.                1.                התובע עבד בנתבעת כמתורגמן בבית משפט לענינים מקומיים מתאריך 1.12.97 ועד 29.10.00. בתוקף תפקידו הכיר מסמכים רשמיים והתכתבויות עם רשויות.

2.                2.                התובע נעדר מעבודתו בעיריה החל מ-1.11.00 ולא נכח בעבודה.

3.                3.                הוגשה ע"י התובע תעודת אי כושר לעבודה בגין כאבי גב עד לתאריך 29.11.00 (נ/1) הוגש מסמך נ/4 שאינו אישור מחלה באשר אינו מגביל בתקופה לעומתו באישור הרופא התעסוקתי נספח לכתב ההגנה לא נמצאה "סיבה רפואית מספקת לשחררו מעבודה".

4.                4.                בתאריך 29.11.01 בקש התובע חופשה ללא תשלום למשך שמונה חודשים החל ביום 1.12.01 (ת/11) ולפני כן ב-22.10.01 שלח מכתב (נ/2) בו פורטו סיבות החל"ת. בקשתו הומלצה ע"י מר מסבנד שהיה הממונה עליו. היה מכתב רופא תעסוקתי שלא מצא סיבה רפואית ובקשתו נדחתה במכתב מנומק מיום 20.12.00 בחתימת מר יחזקאל אליהו (נספח א' לתביעה). מכתב זה נתקבל ע"י התובע.

5.                5.                התובע שלח ביום 3.1.01 מכתב נוסף (נספח א'1 לכתב התביעה) ובו מבקש לדעת  על איזה סמכות נטענת התקבלה החלטת הדחיה. התובע קיבל מענה במכתב מיום 10.1.01 (נ/6) התובע טען שלא קיבל מכתב זה הנתבעת טענה שקיבלו.

6.                6.                המכתבים נ/6 ונ/10 נשלחו לכתובת התובע "הרובע הנוצרי מס' 44", אותה כתובת שציין התובע בעת קבלתו לעבודה (נ/1) ובבקשתו לחל"ת(ת/11). התובע קיבל את ת/12 שנשלח יומיים לפני נ/6 לכתובת הרובע הנוצרי מס' 44. התובע טען כי לא קיבל את נ/6 ונ/10.

לא נכונה טענת התובע בסיכומי התשובה ביחס למכתב מר סלומון לא בעלת משקל שכן התובע מסתמך על מכתב 7.6.05 שלא הוגש בתביעה והוא מתקופה מאוחרת בהרבה לת/12 הנו מהתקופה הרלוונטית.

7.                7.                בתאריך  18.2.01 נמסר ביד לתובע, לאחר שיחת טלפון, המכתב מתאריך 18.2.01(נ/10), שכותרתו "הודעה על סיום שירותך בעיריה" והמסתמך על מכתב מיום 10.1.01 לתובע.

8.                8.                התובע התייצב אצל הנתבעת באוגוסט 2001.

9.                9.                במקביל לתקופת החל"ת עבד התובע בעבודה סדירה ברשות השידור (נ/2) והתנדב במקביל בכנסיה.

ב.         המחלוקות

5.       1.       הצדדים חלקו האם קיבל התובע היתר לחופשה ללא תשלום כטענתו, או שמא בקשתו זו נדחתה כטענת הנתבעת.