אין לחייב עובדת זרה להפקיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבעים בערעור

הנשיא סטיב אדלר

1. לפנינו ערעור על החלטת הרשמת לאה גליקסמן מיום 19.6.2005 )בש"א 338/05(, בה
נדחתה בקשת המערערים לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור שהגישה
המשיבה לבית דין זה על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים )השופטת יפה שטיין; עב
2100/04, להלן: פסק הדין האזורי(. זאת, בכפוף לכך שהמשיבה תמסור את כתובתה, שאם לא
כן תחויב בהפקדת ערובה בסך 3000 ש"ח )להלן: החלטת הרשמת(. לאחר החלטת הרשמת מסרה
המשיבה את כתובתה, בסופיה בירת בולגריה.

רקע עובדתי וההליכים עד כה

2. המשיבה, אזרחית בולגריה, עבדה במהלך שנת 1998 בבית המערערים. לאחר סיום עבודתה
הגישה תביעה לבית הדין האזורי, במסגרתה טענה כי לא קיבלה שכר בגין 436 שעות עבודה.
בבית הדין נשמעו, בין היתר, עדויות המשיבה והמערערים. לאחר שניתח את כלל העדויות
שנשמעו במסגרת התביעה ציין בית הדין בפסק דינו כי נמצאו "סתירות מהותיות" בין האמור
בכתב התביעה לבין עדות המשיבה; כי אין הוא מקבל את עדותה של המשיבה "כעדות מהימנה,
לעניין ימי ושעות עבודתה"; כי המשיבה "לא הוכיחה, ולו לכאורה, מה היו שעות וימי
עבודתה. לא הובאו מסמכים או רישומים מטעמה, העדים ]מטעם המשיבה[ כולם הסתמכו על