עת"מ
בית המשפט המחוזי תל - אביב יפו
|
2476-05
10/04/2006
|
בפני השופט:
שרה דותן
|
- נגד - |
התובע:
רשות שדות התעופה עו"ד עדי מוסקוביץ
|
הנתבע:
עיריית הרצליה עו"ד יעל טויסטר-ישראלי
|
פסק-דין |
עתירה מנהלית כנגד דרישת תשלום ארנונה רטרואקטיבית לשנים 1998-2001, הנובעת מביטול ההנחה שניתנה לעותרת - רשות שדות התעופה - ביחס לשדה התעופה שאותו היא מפעילה בשטח השיפוט של המשיבה.
הרקע העובדתי:
העותרת היא תאגיד סטטוטורי, שהוקם ופועל מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 (להלן: "
חוק רשות שדות התעופה").
סעיף 5 לחוק רשות שדות התעופה מונה את תפקידי הרשות הכוללים בין היתר החזקה, הפעלה, פיתוח וניהול שדות תעופה, נקיטת אמצעים לביטחונם של שדות התעופה ושל המשתמשים בהם. בנוסף על השירותים שפורטו בס"ק (א) לסעיף 5 רשאית הרשות לתת שירותים אחרים, אגב מילוי תפקידה, כאמור. במתן השירותים הנוספים תונחה הרשות בעקרונות קידום התובלה האווירית ופיתוחה והשגת הרמה הנאותה של בטיחות הטיסה ושמירתה.
ובסעיף 7 לחוק נקבע כי:
"
קו מנחה בפעולות הרשות יהיה לנהל את כלל שדותיה, ועד כמה שניתן - כל שדה תעופה משדותיה, על יסוד חישובים כלכליים וכמפעל הנושא את עצמו".
העותרת מחזיקה בשדה תעופה, המשתרע על שטח של כ-80 דונם בתחום שיפוט העיר הרצליה ובשטח דומה בשטח השיפוט של כפר שמריהו.
על פי הנטען בעתירה, החזקתה בשטח שדה התעופה הינה במסגרת תפקידה הריבוני-שילטוני.
עד שנת 1997 הייתה העותרת זכאית להנחה בחיובי הארנונה בהסתמך על הוראת סעיף 48 לחוק רשות שדות תעופה אשר קבע כי:
"
דין הרשות כדין המדינה לעניין תשלום מיסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים."
בשנת 1997 בוטל סעיף 48 הנ"ל, אך למרות ביטולו המשיכה המשיבה לגבות מהעותרת ארנונה מופחתת. דרישת התשלום נשוא העתירה נשלחה לעותרת לאור טענת המשיבה כי ההנחה הוענקה בטעות ובהיסח דעת בשנים 1998-2001, כמוסבר במכתב מיום 11.4.05 הנספח לדרישה (נספח א' לעתירה):
"
בהמשך למכתבה של באת כוחנו, עו"ד שרמן גיתית מיום 17.10.04 מצורפת בזאת דרישה לתשלום חובות מרשתך הנובעת מביטול ההנחה שניתנה לה בשוגג בגין השנים 1998 ועד 2001 בסכום כולל של 1,725,401 ש"ח.
יצוין כי לפנים משורת הדין לא חויבה מרשתך בגין ביטול ההנחה בשנת 1997."
בין הצדדים מחלוקות נוספות הנוגעות לשטח החייב בארנונה וסיווגו, המתבררות בפני וועדת הערר לענייני ארנונה ועתירה זו אינה עוסקת בהן.
המחלוקת בין הצדדים:
דרישת התשלום מעלה שתי שאלות עיקריות הטעונות הכרעה.
(א) טיב החזקתה של העותרת בשטח שדה התעופה.
על פי הנטען חלה על העותרת הוראת סעיף 3(ב) לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן: "
הפקודה" או "
פקודת הפיטורין"), הקובעת:
"ה
ארנונה הכללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה, או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, והמשמשים לצרכי הממשלה או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו."