אילוז נ' הראל ואח'

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעת פיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים.

2.לגרסת התובע הוא עמד בנתיב שמאלי ועמד לפנות שמאלה לכביש הראשי בפסגת זאב כאשר היה בדרכו להר המנוחות. במקום היו שני נתיבים כאשר האחד היה לפניה שמאלה והשני לפניה ימינה ולנוסעים ישר. לדבריו, כאשר פנה שמאלה וכבר חצה את הצומת ועמד לעבור את הנתיבים הנגדיים, הגיחה הנתבעת כאשר אף היא ביקשה לפנות שמאלה ופגעה ברכבו.

בעדותו הראשית תאר התובע התנגשות בין כנף/דופן ימני לקדמי של רכבו לבין הדופן השמאלי קדמי של רכב הנתבעת כאשר לדבריו, ניסה לברוח שמאלה כאשר הבחין ברכב הנתבעת. השניים עצרו בהמשך לכיוון רכס שועפאט כדי להחליף פרטים. כדי לעשות כן ביצעו מעין פניית פרסה או חזרה כדי לחצות את הכביש הראשית לכיוון רכס שועפאת.

בחקירה נגדית, לאחר שהוצגה לו תמונה המתעדת את הנזק לרכב הנתבעת (ר' נ/3), אשר היה מעל הגלגל האחורי השמאלי לרכב הנתבעת, שינה התובע גרסתו ותיאר מצב לפיו הנתבעת הצליחה "לחתוך" לפניו ואז אירעה ההתנגשות.

3.בכל תביעה יש ליישם את "המוציא מחברו עליו הראיה" ובהליך אזרחי יש להוכיח תביעה ב"הטיית מאזן ההסתברויות" ולו במשקל נוצה. במקרה דנן, התובע לא הצליח במשימתו זו שכן גרסתו אינה תואמת את הנסיבות, בין אם מדובר במיקוד התאונה (האם בתחילת כניסה לצומת לעומת מעבר לנתיבים נגדיים ואז המשך החלפת פרטים לכיוון אחר מעבר לכביש הראשי). גירתו של התבוע מעלה תהיות נוכח המקום היכן החליפו הצדדים פרטים. כמו כן, מוקד הנזק אינו תואם את עדותו של התובע בתחילה (הוא שינה גירסה לאחר והוצג לו תמונת הנזק לרב הנתבעת). לעומת עדות התבוע מוקדת הזק לרכב הנתבעת תואם את גרסתה וסותר את גרסת התובע הראשונית. נסיון התובע לתמרן ולנסות להתאים גרסתו למוקד הנזק לא היה מהימן בעיני ביהמ"ש.

4.לאור האמור, התביעה נדחית.

התובע ישלם לתובעים, ביחד וחוד, סך של 500 ₪ הוצאות משפט עד 15.3.13. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.