איל"ן- מרכז ספורט לנכים בריכת "ספיבק" ואח' נ' כדורי

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 26.9.11 (כב' השופטת חנה ינון) בה נקבע כי "לא מצאתי מקום לשנות את החלטתי מיום 15.9.11. הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי מיום 15.9.11" (צורפה בעמ' 30 לבר"ע).

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים.

המבקשים הגישו בקשה למחיקת התביעה נגדם על הסף, בה טענו בין היתר שהמשיבה לא מילאה אחר צווי ביהמ"ש להשיב על שאלון ולגלות מסמכים, כי המשיבה הגישה תצהירי עדות ראשית באיחור של למעלה מחודשיים, המשיבה לא מילאה אחר החלטת ביהמ"ש להודיע אם בכוונתה למחוק את המבקשת 1 מכתב התביעה ולא הגיבה לבקשה למחיקה על הסף.

כמו כן עתרה המבקשת 1 ביום 8.9.11 לבטל את דיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 20.9.11 וזאת מחמת העדר תצהירים מטעם המשיבה.

המשיבה הגישה תצהיריה ביום 13.9.11 וצרפה בקשה להארכת מועד להגשתם.

בהחלטה מיום 14.9.11 (נספח ט2 לבר"ע) האריך בימ"ש קמא את המועד להגשת תצהירי המשיבה ודחה את ישיבת ההוכחות ליום 18.3.12.

לאחר מתן ההחלטה מיום 14.9.11, פנו המבקשים לביהמ"ש למתן החלטה בבקשתם הנ"ל למחיקה על הסף וכן לעיין מחדש בהחלטה מיום 14.9.11 בה הוארך המועד להגשת תצהירי המשיבה - לטענת המבקשים מבלי לבקש את תגובתם. ביום 26.9.11 ניתנה על גבי הבקשה דנא ההחלטה נשוא הבר"ע.

לאחר שעיינתי בבר"ע בנספחיה ובהחלטת בימ"ש קמא, החלטתי לדחות את הבקשה וזאת ללא צורך במתן תשובה.

יש להבין מתוך ההחלטה נשוא הבר"ע, כי ביהמ"ש החליט לדחות את הבקשה למחיקת התביעה על הסף מאחר ומצא שיש מקום בנסיבות - ולאחר שעיין בטענות המבקשים בעניין - להאריך את המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבה.

החלטה בעניין הארכת מועד הינה החלטה לגביה לא תינתן רשות ערעור וזאת לאור סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן עליהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009, הקובע כי "לא תינתן רשות ערעור על ... החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים ... ". מה גם שמדובר בהחלטה המצויה בתחום שיקול דעתה הרחב של הערכה הדיונית כערכאה המנהלת את הדיון, וערכאת ערעור לא תתערב בכגון דא אלא בנסיבות חריגות שאינן בנמצא כאן (ראו גם: רע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים תק-על 2006(3) 2464).

הגם שאין התייחסות מפורשת בהחלטה נשוא הבר"ע לטענות המבקשים למחוק את התביעה בגין הפרת צו לגילוי מסמכים ולהשיב על שאלון - אציין כי ההחלטה דנא שלא למחוק את כתב התביעה מחמת הפרת צו שיפוטי לגלות או לעיין במסמך או להשיב על שאלות אינה ממין ההחלטות לגביהן ניתן ליתן רשות ערעור וזאת לאור סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009.

אוסיף, כי מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו ביהמ"ש היא סנקציה דרסטית שיש לנקוט אך במקרים חריגים שבהם פועל בעל דין בזדון או תוך זלזול חמור בביהמ"ש. לאור החלטת בית משפט קמא ותשובת המשיבה לבקשה בבימ"ש קמא עולה - הגם שהדברים לא נאמרו מפורשות בהחלטה - כי בית המשפט לא ראה בהגשת התצהירים באיחור או באי גילוי המסמכים צעד שנעשה בזדון או מתוך זלזול בצו בית המשפט.

המבקשים לא הצביעו על נזק מהותי שנגרם להם כתוצאה מעצם המחדל אשר לא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות בתום ההליך.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבר"ע ללא צורך במתן תשובה.

אין צו להוצאות. יחד עם זאת ראוי לשמר את מוסד הבר'ע לענינים הדורשים התערבות אמיתית שלא כבמקרה דנן

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, ב חשון תשע"ב, 30 אוקטובר 2011. המזכירות תודיע לצדדים.