איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הלל ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב השייך לתובע 2, אשר בוטח באמצעות התובעת 1. המחלוקת בין הצדדים, היא מהו הרכב, אשר סטה אל עבר נתיב נסיעת הרכב האחר.

התובעים טענו בכתב התביעה, כי בעת שרכבם הוסע בנתיב השמאלי בכביש דו סטרי בעל שני נתיבים באותו כיוון בפקק תנועה, סטה לפתע רכב הנתבעים שהוסע בנתיב הימני, אל נתיב נסיעת רכבם, מבלי לאותת ופגע בו.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעות, כי רכב התובעים אשר הוסע בנתיב השמאלי, הוא אשר סטה אל נתיב נסיעת רכבן ופגע בו בצד השמאלי.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויות התובע 2 והנתבעת 1 שנהגו בשני כלי הרכב המעורבים. כן שמעתי את עדותה של עדת ראיה לאירוע שנסעה ברכב אחר מאחורי רכב הנתבעות. בדיון הוצגה תמונות של מקום האירוע (נ/1 ו- נ/2).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת הנתבעת 1.

הנתבעת 1 אמרה, כי היא הייתה בנתיב הימני ונסעה ישר, כאשר לפתע סטה רכב התובעים אל עבר רכבה ופגע בדלת הנהג. היא אמנם לא ראתה את הרכב המעורב עובר לתאונה אולם היא עמדה על דעתה כי היא נסעה בנתיב נסיעתה ישר וכי היא לא סטתה ממנו.

בגרסתה זו תמכה עדה, אשר נהגה ברכב שהיה ממוקם במרחק של שני רכבים מאחוריה כאשר ביניהם היה רכב נוסף. העדה אמרה שהיא ראתה בעיניה את רכב התובעים אשר קודם לכן היה אחריה ועקף אותה משמאל. לדבריה, היא ראתה את הרכב כשהוא נוסע בנתיב השמאלי ופונה ימינה אל הנתיב בו הוסע רכב הנתבעות ופוגע בו. היא הסבירה, שהיא יכולה הייתה לראות את האירוע על אף הרכב שהיה בין רכבה לבין רכב הנתבעות מאחר שרכבה היה קצת מוטה שמאלה בתוך נתיב הנסיעה, כך שהיה לה קשר עין עם האירוע.

שוכנעתי כי העדה הייתה נטולת פניות, כי אין לה היכרות מוקדמת עם מי מהצדדים וכי היא העידה על מה שהיא האמינה שהיא קלטה בחושיה. לפיכך אני סומך על עדותה.

ב"כ התובעים הפנה לתמונות הנזק, בהן רואים בצד הימני שריטות. לדבריו, בהתאם למנח של כלי הרכב על ידי הנתבעת 1 - קרי הטיה משמעותית ימינה של רכב התובעים, לא יתכן שיהיו נזקים שכאלה ברכב התובעים.

אכן נראה שהנתבעת 1 העמידה את רכב התובעים כמעט אנכית לרכב הנתבעות. עם זאת היה ברור מעדותה כי עובר לפגיעה היא לא ראתה את הרכב וכי בעקבות התאונה היא הייתה נסערת. יש לציין גם שבעקבות התאונה היא לא יכולה הייתה לצאת מרכבה וכי העדה, אשר הייתה במקום היא אשר ניגשה לסייע לה. בנסיבות אלה לא מצאתי לייחס משמעות לאופן בו היא העמידה את רכב התובעים בעת ההתנגשות.

זאת ועוד, לאור הפגיעה בדלת רכב הנתבעות כנטען ובהתחשב בכך שרכב התובעים סטה מעט ימינה יתכן בהחלט שבמצב שבו שני כלי הרכב נמצאים בתנועה במגמה כללית קדימה כי תגרם הפגיעה הנטענת בשני הרכבים. לאור זאת לא מצאתי באמור כדי לשנות ממסקנתי.

אשר על כן, התביעה נדחית. התובעים ביחד ולחוד יישאו בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 500 ₪ ובהוצאות הנתבעת 2 בגין שכר העדה בסך של 300 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.