איי. אי. ג'י. ביטוח זהב בע"מ ואח' נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים, ניתן בזאת פסק דין תוך ציון נימוקים בקצרה:

נתתי אמון בגירסתם של שני הנהגים, דהיינו, אני מאמינה לתובעת 2 שנסעה בכביש כאשר מבחינתה, במובן הסובייקטיבי, היא סבורה שזכות הקדימה הינה שלה, כאשר כלי הרכב שמגיח מולה, נהג מטעם הנתבעת, יעצור ויאפשר לה לחלוף את הצומת בבטחה.

מנגד, נתתי אמון בגירסתו של הנהג מטעם הנתבעת במובן הזה שהיה כלי רכב לפניו שפנה שמאלה, כאשר הנהג מטעם הנתבעת מגיח לצומת ומבקש לפנות שמאלה, בעוד שכלי רכב שעוקפים אותו מצד ימין של הדרך, בעת שהם חוזרים לנתיב הנסיעה למעשה הם חוסמים את שדה הראיה שלו ביחס לכלי הרכב שבאים ממול, ומשכך לא הבחין בכלי רכבה של התובעת 2, אשר לטענתו (בדיעבד) נסעה מעל המהירות המותרת.

בראות עיניי, אין המדובר בנהג אשר נסע במהירות מופרזת תוך שהוא חוצה את הצומת כאשר הוא למעשה מנסה לגנוב את חציית הצומת כאשר הוא מבחין בכלי רכבה של התובעת 2, מדובר באירוע תאונה שאירעה כאשר לא יכולה להיות מחלוקת ביחס לזכות הקדימה של התובעת 2, כאשר על הנהג מטעם הנתבעת לנקוט משנה זהירות ולחצות כאשר הצומת פנוי.

בנסיבות העניין ובתיאור העובדות כפי שהן עולות מעדויות שני הנהגים, נראה כי גם לתובעת 2 ישנה איזושהי אחריות בנקיטת משנה זהירות. כאשר היא מגיעה ומבקשת לחצות צומת, עליה להאט – התובעת 2 העידה כי נסעה במהירות המותרת וכי מבחינתה מדובר היה בשבריר שנייה כאשר האירוע אירע, מבלי לפרט באיזה מרחק ראתה לראשונה את רכב הנתבעת.

עוד לא יכולה להיות מחלוקת ביחס למיקום וסוג הנזק בשני כלי הרכב, לפיו למעשה הרכב מטעם הנתבעת כמעט וסיים לחצות את הצומת.

סוף דבר, האחריות ברובה לקרות האירוע מוטלת על הנהג מטעם הנתבעת, יחד עם זאת הנני קובעת כי לתובעת 2 אשם תורם לקרות האירוע בשיעור של 25%.

הנתבעת תשלם לידי התובעים סך של 20,000 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה מיום 10.8.09 ועד התשלום המלא בפועל, שכר בטלה עבור העד מטעם הנתבעת בסך של 300 ₪, אגרה בסך 340 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ פלוס מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: רבקה לבני