- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ נ' בן דוד גיא ואח'
|
רע"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
35018-09-10
16.3.2011 |
|
בפני : שרה ברוש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. איי.אי.ג'י 2. ביטוח זהב בע"מ |
: 1. בן דוד גיא 2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד 3. שרם סימה |
| פסק-דין | |
פסק דין
לאחר שקראתי את טענות הצדדים, כמו גם שמעתי את טיעוניהם, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין טעם ומקום ליתן, בשלב זה, רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא נשוא הבר"ע, וזאת מבלי לפגוע בזכותם של מי מבעלי הדין לערער על נשוא ההחלטה במסגרת פסק דין שינתן בתיק.
אבהיר את דבריי: בתביעת נזיקין חילק בית משפט קמא את הדיון לשניים – שאלת החבות ושאלת הנזק. בשאלת החבות ניתן פסק דין חלקי הוא נשוא הבר"ע שבפני. לאחר מתן פסק הדין החלקי, בו נדחתה התביעה נגד חלק מהנתבעים, הגיעו המבקשת והמשיב מספר 1 לידי הסכמה בדבר גובה הנזק. באי כח הצדדים לא ביקשו את אישור בית משפט קמא ומתן תוקף להסכמה ביניהם, אם כי ההסכמה ביניהם בענין זה שרירה וקיימת.
ב"כ המבקשת טוענת עתה בפני, כי יש להתייחס לבר"ע כאל ערעור בזכות מכח הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי להשקפתה אין עוד מחלוקות בין הצדדים והענין בא לסיומו. לגבי המשיבים מספר 2-3 נדחתה התביעה בפסק הדין החלקי ולגבי המשיב 1 קיימת ביניהם הסכמה ועל כן אין עוד כל מחלוקת.
נראה לי, כי ב"כ המבקשת נתפסה לכלל טעות. גם אם אין מחלוקת בין בעלי הדין מחוץ לבית המשפט והם הגיעו לכלל הסכמה ביניהם, הרי שהסכמה זו כל עוד לא קיבלה תוקף של פסק דין במסגרת התיק נשוא התובענה, הרי שהמחלוקת שרירה וקיימת מבחינת התובענה. לפיכך, תקיפת החלטת בית המשפט קמא נשוא הבר"ע טעונה אכן בקשת רשות ערעור כפי שנעשה.
אולם בכך לא סגי.
הלכה היא, כי בית משפט נותן רשות ערעור על החלטות רק כשאין מקום להמתין לפסק הדין הסופי, שכן הדיון בהמשך התובענה מצריך החלטה חלוטה בענין. לא כך המקרה בענייננו, כשפסע עומד בין הצדדים לבין סיום ההתדיינות בתיק העיקרי ולמעשה הסכימו כבר הצדדים הנוגעים לענין בענין הנזק וכל שנדרש לסיום ההליך הוא מתן תוקף של פסק דין להסכמה ביניהם.
בנסיבות אלה, איני רואה מדוע יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטת ביניים, כאשר ניתן יהיה לערער על פסק הדין כולו.
רק כדי למנוע כל ספק, אני מבהירה את הברור מאליו, כי למבקשת שמורה זכות להגיש ערעור כאשר ינתן פסק דין גם על נושא החבות וכי אין בדחיית הבר"ע כדי לקבוע כל ממצא ולהוות כל מעשה בית דין בין הצדדים לענין החבות וכי בעלי הדין לא יהיו רשאים לטעון כי היה מקום להגיש בר"ע ולא ערעור בזכות.
אשר על כן אני דוחה את הבר"ע, ובנסיבות הענין, איני עושה צו להוצאות.
כתב הערבות יוחזר למפקידו.
ניתן והודע היום י' אדר ב תשע"א, 16/03/2011 במעמד הנוכחים.
שרה ברוש, שופטת
הוקלד על ידי: אורלי בן-שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
