איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

החלטה

1. המבקשת הגישה בקשה למתן היתר להגשת ראיה נוספת, זאת לאחר שהצדדים סיימו הבאת הראיות מטעמם. בבקשה נטען, כי לאור הערת בית המשפט במועד הדיון כי טוב היה אילו המבקשת הייתה מציגה אסמכתא באשר למועד המדויק בו דווח המפגע בכביש למוקד המבקשת, עשתה זו מאמץ ואיתרה מסמך המעיד על השעה שבה נמסרה ההודעה ע"י המשטרה למוקד המבקשת.

2. ב"כ המשיבים התנגד לבקשה וטען כי הצדדים סיימו הבאת הראיות בבית המשפט והמבקשת אינה רשאית בשלב זה לבצע מקצה שיפורים.

3. בע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד (פורסם בנבו) נקבע:

"הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית.

אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות."

הסוגיה נשוא הבקשה דנן נדונה גם ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) ושם נקבע:

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ראו: ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי [1]; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון [2]; א' הרנון דיני ראיות (כרך א) [4], בעמ' 132.

עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור."

4. בענייננו, השאלה המרכזית שבמחלוקת בין הצדדים בתיק דנן היא, שאלת קיומה של רשלנות מטעם המבקשת בטיפול במפגע בכביש, אשר כתוצאה הימנו נפגע רכב המשיבים. שאלת קיומה של רשלנות למבקשת נגזרת, בין היתר, מן השאלה מתי דווח למבקשת דבר קיומו של המפגע ותוך כמה זמן פעלה לצורך טיפול במפגע.

משכך, המסמך המתעד את השעה המדוייקת בה דווח המפגע למבקשת הינו חיוני לצורך מתן הכרעה צודקת בתיק ולצורך בירור האמת.

נוכח האמור, אני מתירה הגשת המסמך הנוסף.

ב"כ המשיבים יודיע בתוך 10 ימים האם הוא מבקש לחקור בחקירה נגדית את עורך המסמך ו/או לחקור בשנית את עד המבקשת שכבר העיד בנושא המסמך הנוסף.

ככל שב"כ המשיבים יבקש לחקור את עורך המסמך, אורה על קיום דיון נוסף ולכך תהא משמעות לעניין פסיקת ההוצאות שנגרמו למשיבים עקב הגשת הראיה הנוספת כאמור.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: