איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רביץ ואח'

פסק דין

לאחר שמיעת הנהגים / עדים ועיון בחומר הראיות המצוי בתיק, ניתן בזאת פסק דין, תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

לפני תביעה שהגישו התובעים בגין נזק רכוש שנגרם לכלי רכבו של התובע 2 בשל אירוע תאונת דרכים מיום 1/9/09 בסך של 14,756 ₪ .

התובע 2 העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, לטענתו האירוע ארע ביום הראשון ללימודים, בעת שהסיע את ילדיו בבוקר לבית הספר כשהוא פונה בעיקול בכביש שמאלה, הוא מבחין במשאית שעומדת בניצב לכיוון נסיעתו, בכביש השירות שנמצא ליד המכולת, כשהמשאית בולטת לנתיב נסיעתו ומשכך, הוא מתחיל לבצע עקיפה , לפתע מתחילה המשאית לנסוע לאחור וגורמת לכלי רכבו של התובע 2 לנזקים המפורטים בחוו"ד.

צילום של מקום האירוע צורף ע"י התובעים וסומן ת/ 2 .

הנתבע 1 העיד וכן עד נוסף מטעמו אשר ביצע את קו החלוקה למכולת ( סופר רמת רבין) באותה עת ביחס לנסיבות קרות האירוע, לטענתם המשאית עמדה במועד האירוע בכביש בו נסע התובע 2 בצד ימין במקום המיועד לחנייה, כאשר המשאית היתה בעמידה, בעת שהנתבע 1 והעד מטעמו פרקו סחורה למכולת ומשכך, עמדו בצד ימין על המדרכה ולא הבחינו כלל בכלי רכבו של התובע 2 אלא כאשר שמעו את החבטה.

לטענת הנתבעים, למשאית נגרם נזק "לא רציני" בצד שמאל , בכנף / פגוש ובמדרגה שמסייעת לנהג לטפס למקום מושבו, אחד מהם העיד כי הנזק צולם על ידו והועבר לקצין הרכב אצל תנובה, מקום העבודה ומעבר לכך, לא היה בטיפולם.

הנתבע 1 העיד, כי הוא איננו נוהג לחנות בכביש השירות, בין היתר, משום שפריקת הסחורה למכולות מתבצעת מהדלת הימנית ואין כל הגיון לחנות שם וע"פ רוב חנייה במקום זה תגרום לחסימת הכביש הראשי.

העד הנוסף מטעם הנתבעים העיד, כי אין מניעה לחנות בכביש השירות , הוא חנה בכביש זה מספר לא מבוטל של פעמים , אלא שבמועד האירוע המשאית חנתה בצד ימין של הכביש במקום המיועד לחניית כלי רכב.

עדותו של העד הנוסף מטעם הנתבעים היתה מבולבלת, לא ניתן היה להבין כמה פעמים פרק סחורה למכולת, במקום שבו אירע האירוע, כמה פעמים עבד באותה עת עם הנתבע 1 וכד'.

הואיל והנתבעים העידו, כי צילמו תמונה של הנזק אצל המשאית וזו לא צורפה לכתב ההגנה, למעשה לא היתה כל התייחסות לכך, למעט אמירה בעלמא של הנתבע 1 כי הנזק לא היה רציני, ניתנה לנתבעים שהות להמציא את התמונה שצולמה בזמן אמת ובהעדר אפשרות לעשות כן, ליתן הסבר לכך באמצעות מי שאמון בחב' תנובה על דיווח / תיקון של כלי הרכב המעורבים באירוע תאונה (עובדות יש לתמוך בתצהיר).

ב"כ הנתבעים צירף חשבונית תיקון , שבועיים לאחר האירוע המתייחסת לתיקון פגוש ומדרגה שמאל ששולמה במזומן בסכום של 6,600 ₪ - הא ותו לא.

הימנעות בעל דין מלצרף מסמך שיש בו כדי לחזק את גרסתו,פועלת לרעתו ויש בה כדי לתמוך דווקא בגרסתו של הצד השני .

במקרה שלפנינו, גדר המחלוקת הינה ביחס לשאלה היכן חנתה המשאית קודם לאירוע התאונה, האם בכביש השירות כפי שטען התובע 2 שאז האחריות במלואה על הנתבעים או שמא כפי שטענו הנתבעים בצד ימין של הכביש , בעמידה מוחלטת/ חנייה כאשר התובע 2 מגיח במהירות ופוגע במדרגה של המשאית בצידה השמאלי קדמי.

מבין שתי הגרסאות העדפתי את גרסתו של התובע 2 באשר לנסיבות קרות האירוע , התובע 2 הסיע את ילדיו לביה"ס , באותו יום הוא עבד מהבית כך שלא היתה לו כל סיבה למהר ולהיכנס במשאית חונה במקום חנייה מוסדר, הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר הנתבעים אינם יודעים כיצד אירע אירוע התאונה, כך שנותרה גרסתו של התובע 2 בעינה ונתתי בה אמון.

אם לא די בכך, הנזק בכלי רכבו של התובע 2, מתיישב יותר עם נסיעה לאחור של המשאית כשכלי רכבו של התובע 2 מבצע פניה שמאלה בהמשך לכביש, מאשר עם הגרסה של הנתבעים, מבחינת המוקד וסוג הנזק אצל התובעים, לפיה הנזק נגרם כתוצאה מהמדרגה שנמצאת בצד המשאית , החלק הבולט, אשר על פי רוב גורם לנזק של שריטה עמוקה (קריעה של הפח), להבדיל ממעיכה ממוקדת .

הנתבעים לא טרחו לצרף תמונה של המשאית, על מנת שביהמ"ש יוכל להתרשם מהפרשי הגבהים בין שני כלי הרכב המעורבים, היכן בדיוק ממוקמת המדרגה, באיזה רוחב וכד', דבר שיכול היה לשפוך אור ולחזק גרסה כזו או אחרת.

סוף דבר, הנני מורה על קבלת התביעה במלואה, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לידי התובעים סך של 14,756 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, אגרה בסך של 347 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מקבלת עותק קבלת פסק הדין שיישלח ע"י המזכירות בדואר רשום + א.מ.

ניתן היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.