תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
27540-09-12
25/06/2013
|
בפני השופט:
אבי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
1. איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
2. חיים מגירהשניהם
|
הנתבע:
1. טטיאנה צ'רני
2. שומרה חברה לביטוח בע"משתיהן
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעת כספית ע"ס 3,626 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 10.9.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.
היום נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים.
מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. בתביעה שבנדון מעורבת גם תביעתו האישית של המבוטח של חברת הביטוח הנ"ל, כלומר של הניזוק הישיר. המבוטח תובע בתביעה זו את הפסדיו, כלומר את כל אותם הפסדים כספיים שנגרמו לו בתאונה (בגין נזקי רכוש לרכב ולו) ושבגינם לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח.
הרכבים המעורבים בתאונה
בתאונה מעורבים 2 רכבים:
רכב התובעים – רכב פרטי מתוצרת מזדה (להלן – "המזדה").
רכב הנתבעות – רכב פרטי מתוצרת ניסן (להלן – "הניסן").
מקום התרחשות התאונה: ליד צומת בקריית חיים.
אין חולק כי עובר לתאונה עמדה הניסן מאחורי המזדה. המחלוקת היא בשאלה, האם, כגרסת התובעים, הניסן נסעה קדימה ובתוך כך פגעה במזדה מאחור, או האם, כגרסת הנתבעות, המזדה החלה לפתע לנסוע לאחור ובתוך כך פגעה בניסן.
המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעות גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.
הראיות שהציגו הצדדים
הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.
תמונות נזקי הרכבים.
עדויות הנהגים והנוסעים המעורבים בדיון בפניי.
הכרעה
לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה.
לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעים להטות את מאזן ההסתברויות לטובתם, כלומר התובעים לא הצליחו להוכיח כי גרסתם, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעות [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].
אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:
העידו לפניי שני עדים מטעם כל אחד משני הצדדים, ואין ביכולתי לקבוע, עפ"י ההתרשמות ועפ"י שאר הראיות שהוגשו, כי עדי התובעים משכנעים יותר מעדי הנתבעות.
