אייקום תקשורת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בה חוייבו המבקשים בגין הגשת תביעה בסך 12,274,567 ₪.

המבקשת מס' 1 שהינה חברה בע"מ (להלן: "החברה") והמבקש מס' 2 המשמש כמנהלה ובעליה, טוענים כי התנהלותו חסרת תום הלב של המשיב מס' 1 – בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") הובילה להתמוטטות כלכלית של החברה.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקשים טוענים לחוסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. לטענתם, החברה מצויה במצב של חדלות פירעון וקיימות יתרות חוב משמעותיות בחשבונות הבנק שלה המונעים ממנה כל אפשרות לקבל אשראי. לבקשה צורפו תדפיס מחשבון הבנק של החברה אצל הבנק והעתקי תביעות שהוגשו נגדה על ידי בנק המזרחי והבנק הבינלאומי. על פי הבקשה, גם מצבו הכלכלי של המבקש 2 בכי רע. לטענתם, המבקש 2 אינו עובד וחסר כל מקור הכנסה. על פי הבקשה אין בידי המבקש 2 כל רכוש משמעותי והוא אינו משתמש בכרטיס אשראי. המבקש 2 מאשר כי ברשותו קופת גמל בה נצברו עד כה כ-10,000 ₪, אך לטענתו, אין בכך כדי להועיל לו לשלם את סכום האגרה . המבקש 2 טוען כי אין ביכולתו לגייס את סכום האגרה מהוריו, אשר אמנם תמכו בו בעבר, אך כעת נדרשים לתמוך כספית באחותו החולה בסרטן ואין בידם לסייע לו.

חרף טענות אלו, התרשמתי כי המבקשים נמנעו מלפרוס תמונה מלאה אודות מצבם הכלכלי. ראשית, המבקש 2 אינו מכחיש כי הוא מתגורר בבית פרטי צמוד קרקע, גדול ומפואר, באזור מגורים יוקרתי, הרשום על שם אישתו. על פי תקנה 14(ג) לתקנות, בבחינת יכולתו הכלכלית של המבקש פטור מאגרה יש להתחשב אף ברכוש בן זוגו. לכן, אין כל סיבה שהמבקש 2 לא ייעזר ברכושה של אשתו לצורך גיוס סכום האגרה. כמו כן, רשומים על שמו של המבקש 2 מספר כלי רכב, שסכום השיעבודים עליהם לא צוין. בנוסף, הבקשה אינה כוללת את תדפיסי חשבונות הבנק של החברה בבנקים השונים בהם ניהלה חשבון. יצוין, כי אף שהחברה מצויה במצב של חדלות פירעון היא אינה בתהליכי פירוק ועודנה מתפקדת באופן שוטף ומחויבת בפריסת תמונה מלאה של מצבה הכלכלי.

ללא הנחת תשתית ראייתית מספקת בדבר העדר יכולתם הכלכלית של המבקשים, דין הבקשה להידחות אף בלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך (ראה: ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל, תק-על 2005(4) 3116 (2005)).

למעלה מן הצורך, גם לגופו של עניין נראה כי סיכויי התביעה קלושים. המבקשים טוענים כי עקב שינוי שערך הבנק בתנאי האשראי שניתנו לחברה חלה הידרדרות במצבה הפיננסי, היא איבדה משוויה ובסופו של יום הביא הדבר להתמוטטותה הכלכלית. כלל הנזקים המפורטים בכתב התביעה נובעים מצעד זה של הבנק, שלטענת המבקשים נעשה בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכמות שהיו ביניהם. דא עקא, שטענות אלו ממש נדונו ונדחו במסגרת בקשת רשות להתגונן בת.א 59039/08 בנק הפועלים סניף הדר יוסף נ' אייקום תקשורת בע"מ ואח' שם קבעה כב' השופטת ערקובי בהחלטתה מיום 19.11.2009 כי "המבקשים לא הרימו את הנטל להראות שהתובע הפסיק את האשראי שלא כדין ובחוסר תום לב, שכן אין מחלוקת כי החשבון היה בחריגה באותו המועד...". כמו כן, עולה מהחלטת כב' השופטת ערקובי, כי חרף טענתם של המבקשים לפיה הבנק סירב להעמיד לרשותה של החברה אשראי על אף שבמהלך חודש ספטמבר 2008 סיכמה עם חברת גילת תקשורת לווינים בע"מ עסקה שהייתה אמורה להכניס לקופתה סך של 200,000 ₪ ולהוציאה מה"בוץ" אליו נקלעה, הרי שלא רק שהחברה סירבה להעביר לרשותו של הבנק אישור לכך שהכסף מאותה עיסקה יועבר אליו, אלא שבסופו של יום, התברר כי חששו של הבנק היה מוצדק שכן הכספים מהעיסקה הועברו לחשבונה של החברה בבנק איגוד.

מעבר לכך, סכום הנזק הנטען הוא חלק מעילת התביעה וכאשר אינו מבוסס לא ניתן לקבוע כי התביעה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. יש לזכור כי "האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים..." (ראו: בש"א (חי') 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (2001) פורסם בנבו). בענייננו, המבקשים לא מפרטים כיצד הגיעו לחלק מהסכומים הנתבעים על ידם. כך, לא מוסבר כיצד חושב סך של 1,050,000 ₪ בגין עילת לשון הרע וכך לא הציגו אסמכתאות מספקות בענין שוויה הפוטנציאלי של החברה, המוערך על ידם בסכום של 6-8 מיליון ₪ ואשר על פיו הם תובעים את הבנק, שבפעולותיו, לטענתם, סיכל את מכירתה של החברה וגרם להפסדים בסדר גודל של 5-7 מיליון ₪.

בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות. על המבקשים לשלם את האגרה עד ליום 20.7.2010, שאם לא כן – תימחק התביעה.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"ע, 20 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א