איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קפלנסקי ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 16/05/11.

1.נהג התובעת הצהיר כי עצר את רכבו לאור מופע אור אדום ברמזור, כשרכב הנתבעת לפניו. הנתבעת הסיעה את רכבה אחורנית, על מנת להחנות את רכבה במקביל למדרכה מימין. הנהג ביקש "לברוח" ממגע עם רכב התובעת, צפר והסיט את רכבו שמאלה. שני הרכבים נעצרו. או אז המשיך הנהג בעקיפת רכב הנתבעת, אך זו המשיכה בנסיעתה ופגעה ברכב התובעת בכנף אחורית ימנית באמצעות פינה שמאלית קידמית ברכב הנתבעת. הנהג הכחיש כי עקף את רכב הנתבעת על גבי קו הפרדה רצוף.

אימו של הנהג, שישבה לידו בעת התאונה, הצהירה אף היא כאמור, אם כי אישרה כי לא ראתה איך התרחשה התאונה אלא שמעה את המגע בין הרכבים.

2.הנתבעת הצהירה כי במהלך ביצוע "החלק האחרון" של החניה, כשביקשה "ליישר" את זווית רכבה, חשה בחבטה, כאשר התברר כי הנהג ניסה לעקוף את רכבה בנוסעו על גבי קו הפרדה רצוף. הנתבעת אישרה כי לא הבחינה ברכב התובעת בזמן התאונה.

מכרה של הנתבעת, שהיה עד לתאונה בעומדו על המדרכה, אישש את האמור, אם כי הצהיר כי רכב התובעת נפגע בחלקו הקידמי ולא בחלקו האחורי.

3.ב"כ התובעת טענה כי התאונה ארעה תוך נסיעת הנתבעת אחורנית באופן לא זהיר. אין לתת משקל לעדות עד הנתבעים, שעדותו איננה מתיישבת עם נזקי הרכבים.

ב"כ הנתבעים טענה כי עדות נהג התובעת היתה מהוססת. הוא עקף את רכב התובעת על גבי קו הפרדה רצוף, ומשביקש לחזור לנתיב הנסיעה במהירות, התרחשה התאונה. יש לקבל את העדות מטעם הנתבעים לענין אופן התרחשות התאונה.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי:

אכן מוטלת היתה על נהגת הנתבעים חובת זהירות בנוסעה אחורנית. יחד עם זאת, גם לפי גירסת נהג התובעת, בזמן נסיעת הנתבעת אחורנית, כאשר הוא הסיט את רכבו שמאלה, שני הרכבים נעצרו. היינו, אותה עת לא התרחשה התאונה.

התאונה התרחשה לאחר שהנהג החל בעקיפת הנתבעת וכאשר הוא ביקש לסיים את אותה עקיפה. בין אם, כשיטת הנתבעת, העקיפה בוצעה על גבי קו הפרדה רצוף, ובין אם , כשיטת הנהג, העקיפה בוצעה כדין, הרי מוטלת היתה על נהג התובעת החובה לבצע העקיפה ולסיימה תוך מניעת פגיעה או סיכון לרכבים האחרים המצויים בדרך. לא הובהר בפני כי לא היה באפשרות הנהג להמתין עד לסיום ביצוע החניה ע"י הנתבעת. בעודו עוקף רכב שטרם השלים סופית את ביצוע החניה, יש לצפות כי הרכב המבקש לחנות יסיט את כיוונו לשם השלמת החניה.

אמנם, גם על הנתבעת, שביקשה להשלים את החניה ולא הבחינה, לטענתה, בעקיפת רכב התובעת, מוטלת חובת זהירות. אך סבורני כי , בנסיבות המקרה דנן, כאשר הנהג עצר את רכבו, היה מודע לנסיון הנהגת להחנות את רכבה, היה עליו להמתין עד שזו תשלים את ביצוע החניה. לפיכך, מרבית האחריות לתאונה חלה על נהג התובעת.

לא מצאתי בהתנהגות הנתבעת כדי לבסס עילת תביעה, במקרה דנן.

5.בנסיבות אלה אני מורה על דחיית התביעה.

יחד עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.