איילון חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

פסק דין

התביעה הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה הנדונה. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים ארבעה כלי רכב. רכב התובעת היה הרכב הראשון; התביעה הוגשה נגד שלושת הרכבים שנסעו מאחור.

העידו בפני ארבעת הנהגים המעורבים, והוגשו מסמכים ותמונות.

רכב התובעת ניזוק רק בחלקו האחורי. נהגת התובעת העידה שרכבים לפניה עצרו, היא עצרה אחריהם ואז שמעה חריקה חזקה מאוד ומכה. עדותה לגבי מספר הפגיעות ששמעה או הרגישה היתה מעט מבולבלת, אך בחינת העדות מעלה כי העדה שמעה חריקה חזקה מאחור, אחר כך מכה חזקה ורק לאחר מכן היא נפגעה (עמ' 1 שורות 15 - 22), כדבריה בסיום העדות: "שמעתי חריקה חזקה ומכה חזקה וזה לא המכה שפגעה ברכב שלי" (עמ' 2 שורה 5).

רכב הנתבעים 1 – 2 נסע אחרי רכב התובעת, ונהג בו הנתבע 1. לפי עדותו הוא ראה פקק, בלם, והרגיש מכה מאחור שהיתה די משמעותית וגרמה להדיפת הרכב קדימה. בחקירתו הנגדית טען כי אינו משוכנע אם קודם הוא פגע ברכב שלפניו או קודם הוא נפגע מאחור, אף שהוא כמעט בטוח שקודם נכנסו בו מאחור. בהודעתו לחברת הביטוח שניתנה בסמוך למועד התאונה כתב כי נגרמה תאונת שרשרת עקב פגיעת הרכב האחרון ברכב שלפניו (נ/1). מדו"ח השמאי עולה שהרכב ניזוק רק בחלקו האחורי, ונגרם לו נזק משמעותי (נ/2).

הנתבע 3 העיד שהוא ראה פקק, נעצר ואז הרגיש מכה מאחור שכתוצאה ממנה הוא נהדף קדימה. הוגשה חוות דעת שמאי לעניין הנזקים שנגרמו לרכב ממנה עולה שהרכב ניזוק מלפנים ומאחור, והנזק מלפנים משמעותי יותר (נ/3). מתמונות הנזק נראית פגיעה משמעותית בחלק הקדמי, ופגיעה קלה מאחור (נ/6).

הנתבע 5 נהג ברכב נתבעים 5 – 6. לדבריו הוא הצטרף לתאונה קיימת. אין לו ספק כי בטרם רכבו פגע ברכב לפניו הוא ראה שהרכב סוטה שמאלה ופוגע ברכב לפניו; את פגיעת הרכב השני ברכב הראשון הוא לא ראה (עמ' 6 שורה 3). לרכב הנתבעים 5 – 6 נגרם מלפנים נזק שאינו משמעותי (ראה חוות דעת השמאי נ/8).

בחנתי את העדויות ואני סבורה שהמסקנה הסבירה ביותר היא שרכב הנתבעים 1 – 2 הספיק לבלום רכבו ללא שפגע ברכב התובעת, הנתבע 3 לא הספיק לבלום רכבו ופגע בחוזקה ברכב הנתבעים 1 – 2 והדפו קדימה אל רכב התובעת, לאחר מכן פגע רכב הנתבעים 5 - 6 ברכב הנתבע 3 אך מכה זו לא הובילה לפגיעה נוספת ברכב התובעת. משמע, הנתבע 3 לבדו אחראי לנזקים שנגרמו לרכב התובעת. ואנמק.

בחינת עדותה של נהגת התובעת מעלה כי בסופו של דבר ולמרות שהעדות היתה מבולבלת במעט, ניתן לקבוע שהעדה שמעה חריקת בלמים ומכת פגיעה, טרם נפגע רכבה. עדה זו היא העדה הניטראלית ביותר מבין העדים שהעידו ועל כן אני מייחסת משקל רב לעדותה. מכאן שנהג רכב הנתבעים 1 – 2 הספיק לבלום אך נהדף קדימה לאחר שנפגע מאחור. אינני מתעלמת מעדותו של הנתבע 1 לפיה הוא אינו משוכנע בדבר, אך התרשמתי כי הדבר נובע מזהירות העד שלא להעיד דבר שאינו מדוייק, אף כי הוא סבור שהצליח לבלום טרם נפגע מאחור. מסקנה זו נתמכת גם בעדותו של הנתבע 3 עצמו שטען גם הוא שהרכב לפניו לא פגע ברכב התובעת טרם נפגע מאחור.

גרסת הנתבע 3 לפיה הוא הספיק לבלום רכבו ופגע ברכב לפניו רק לאחר שנפגע מאחור אינה סבירה בעיני ואני דוחה גרסה זו. היא אינה משתלבת עם יתר העדויות והיא גם אינה תואמת את מהות הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים, מהם עולה שהפגיעה המשמעותית ביותר היא בין רכב הנתבע 3 לרכב הנתבעים 1 – 2, כאשר רכב הנתבעים 1 – 2 ניזוק משמעותית מאחור (ללא נזק בחזית) והנזקים ברכב הנתבע 3 מלפנים משמעותיים יותר מהנזקים שנגרמו לו מאחור.

אשר לרכב הנתבעים 5 – 6. כאמור נהג הרכב טען כי פגע קלות ברכב לפניו. אני מעדיפה עדות זו על עדות הנתבע 3 שטען כי הרכב פגע בו בחוזקה מאחור, וגרם לתאונה. האפשרות לפיה רכב הנתבעים 5 – 6 גרם לבדו לכל התאונה אינה נראית לי סבירה, וגם הנזקים ברכב זה פחותים משמעותית מהנזקים שנגרמו לרכבי הנתבעים 1 – 2 ו - 3. מסקנה זו לפיה פגיעת רכב הנתבעים 5 – 6 לא גרמה לנזק נוסף למכונית התובעת תואמת גם את עדותה של נהגת התובעת ממנה עולה כי היא חשה מכה אחת בלבד, וגם את עדותו של הנתבע 1 לפיה הוא חש מכה אחת מאחור (עד זה העיד שאינו זוכר אם חש מכה אחת או שתיים אך הוא הבהיר כי ספק זה מתייחס רק לשאלה אם הוא חש מכה מקדימה ומכה מאחור ולא לשתי מכות מאחור (עמ' 3 שורות 16 – 21).

התוצאה היא שהנתבע 3 לבדו אחראי לנזקים שנגרמו לרכב התובעת.

לאור האמור ישלם הנתבע 3 לתובעת סך של 6,478 ₪ צמוד מיום 15.06.08 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכ"ט עד התובעת כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 896 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

התביעה נגד הנתבעים 1, 2, 5, 6 נדחית, ובנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ט"ז אדר א תשע"א, 20 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.