אייזינגר בורציה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפנינו תובענה, שהגישה התובעת לאחר שהנתבע קבע כי אין לראותה כתושבת ישראל מתאריך 8.8.10 ואילך.

טענות התובעת

2.לטענת התובעת, היא עלתה לישראל בשנת 1989, ולמרות קשיי קליטה ופרנסה עבדה בישראל. לאחר שנתיים נפרדה מבעלה, כשלשניים בת משותפת. התובעת הועסקה במחקר באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וכן עבדה כמורה למתמטיקה וכמרצה. בנוסף, התובעת השתתפה בכנסים שונים בחו"ל ובישראל.

בשנת 2003 התובעת הפכה מובטלת. בקשתה לקבלת קיצבת הבטחת הכנסה נדחתה, אך נאמר לה כי אם תשלם דמי ביטוח לאומי באופן שוטף, בבוא העת תקבל את זכויותיה לרבות קיצבת זקנה.

לאור מצבה הכלכלי, החלה התובעת לעבוד בחו"ל. בתה היחידה נותרה בישראל והחלה לעבוד כרופאה.

3.והנה, הסתבר לתובעת לאחר כמה שנים כי הנתבע קבע כי אינה תושבת ישראל עוד, וזאת בטענה כי מרכז חייה בחו"ל.

4.לטענת התובעת, הנהלים שקבע הנתבע הינם מפלים, וכן מופעלים בחוסר תום לב ובשרירות. הנתבע בחן את שהותה של התובעת בישראל משנת 2005 ואילך, אך לו בחן את השהות משנה מוקדמת יותר, היה עולה שרוב הזמן היא שהתה בישראל.

בנוסף, הנתבע קובע דין אחר לסטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל או לעובדי שגרירות ישראל בחו"ל, באשר הוא ממשיך לראות בהם תושבים גם בחלוף 5 שנות שהייה מחוץ לישראל.

התובעת עברה לעבוד בחו"ל מתוך אילוץ כלכלי, מאחר ולא מצאה עבודה בישראל, ולא

מסיבות אחרות, ולכן יש לנהוג בה כפי שנוהגים בסטודנטים לרפואה.

טענות הנתבע

5.לטענת הנתבע, הנתבע פעל כדין, בסבירות, בהגינות ומבלי להפלות. התובעת אינה תושבת

ישראל החל מיום 8.8.10, הואיל ומרכז חייה אינו בישראל עוד מאז 8/05. מאז מועד זה

האחרון, במשך למעלה מ - 5 שנים, התובעת שוהה כ – 90% מזמנה בחו"ל, ומגיעה לישראל

לביקורים קצרים בלבד.

התובעת מתגוררת ברומניה, עובדת שם באופן מסודר, יש לה דרכון רומני ומרכז חייה הוא

שם.

6.באשר לתשלום דמי הביטוח, הרי שאין בכך כדי להקנות לתובעת תושבות אוטומטית, ולא הובטח לה דבר בנושא.

הדין החל