אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איטח נ' מדינת ישראל

איטח נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
6372-07-10
17/09/2013
בפני השופט:
מיכל שרביט

- נגד -
התובע:
יצחק איטח על-ידי ב"כ עו"ד איתן להמן
הנתבע:
מדינת ישראל על-ידי ב"כ עו"ד מני מנחם פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

פסק דין

1.עניין לנו בתביעה לפיצוי על-פי דיני הנזיקין שהגיש התובע נגד הנתבעת, בטענה כי הותקף על-ידי שוטרים, שהתנהגותם היתה בלתי סבירה והפרה חובות חקוקות.

רקע עובדתי

2.ביום 4.9.03, בשעות אחר הצהריים, הגיעו שישה שוטרים לישיבת "מקור חכמה" ברחוב יוסף קארו בירושלים. השוטרים, שהיו בלבוש אזרחי, הגיעו לישיבה לאור מידע מודיעיני לפיו נכח במקום אדם אחר, שהיה קיים לגביו צו הרחקה מהעיר ירושלים. השוטרים נכנסו לקומה הראשונה של הישיבה, הזדהו בפני הנוכחים באמצעות תעודות המינוי שברשותם, וביקשו מן הנוכחים להזדהות באמצעות תעודות זהות. הנוכחים אכן עשו כך, והיות שהחשוד לא אותר ביניהם, עלו השוטרים לקומה השנייה. גם שם הציגו את תעודותיהם, ולבקשתם הציגו הנוכחים את תעודות הזהות שלהם. לאחר מכן נכנסו ארבעה שוטרים לחדר פנימי בקומה השנייה, בו נכחו מספר תלמידי ישיבה, וביניהם התובע, בשיעור שניתן על-ידי הרב חיים אוחיון. יצוין, כי התובע שימש כעוזרו של הרב פינטו ז"ל, ראש הישיבה דאז, והיה אחראי למניעת הפרעות לשיעורים. הנוכחים בחדר הפנימי התבקשו אף הם להציג תעודות זהות.

3.אין מחלוקת כי התובע סירב להציג את תעודת הזהות שלו, ואף הורה לכל יתר הנוכחים בחדר הפנימי, לרבות הרב אוחיון, להימנע מלהציג את תעודות הזהות שלהם. המחלוקת נוגעת לסיבת סירובו של התובע להזדהות, כאשר לטענת התובע סירובו נבע בשל כך שלא ידע כי מדובר בשוטרים והשוטרים לא הציגו בפניו את תעודות המינוי שלהם. כך או כך, סירובו זה של התובע להציג תעודת זהות הוביל לכך שהוא עוכב על-ידי השוטרים והתבקש להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אלא, שהתובע עמד בסירובו להתלוות אל השוטרים, גם לאחר שהודע לו כי הוא עצור. הצדדים חלוקים בשאלת טיב התנגדותו של התובע למעצר והאם הפעיל אלימות פיזית כלפי השוטרים, אך אין חולק כי השוטרים השתמשו בכוח לשם ביצוע המעצר, וגם כאן קיימת מחלוקת לעניין מידת הכוח שהופעל על-ידי השוטרים. לאחר שנאזק, התובע הובל ברכב משטרתי לתחנת המשטרה, שם נערך חיפוש על גופו על מנת לשלול את האפשרות שהוא נושא כלי תקיפה, והתובע נחקר על-ידי יחידת החקירות.

4.התובע מלין על פעולת השוטרים כדקלמן: ראשית, לטענתו, לא ידע כי מדובר בשוטרים, ואלו הפרו את חובתם בדין להזדהות בפניו באמצעות תעודות מינוי. משלא עשו כן, לא קמה חובה מצדו להזדהות בפניהם בתעודת זהות, ועל כן לא עבר כל עבירה בגינה ניתן היה לעכבו על-פי דין, וממילא לא היו רשאים השוטרים להשתמש בכל כוח שהוא לשם ביצוע העיכוב והמעצר.

שנית, מכל מקום, לטענתו, השוטרים תקפוהו והפעילו כוח בלתי מידתי כלפיו, ללא כל אלימות מצדו. תקיפה זו כללה לטענתו, בעיטה בברך לאזור מבושיו, משיכה ברגליו וקריעת מכנסיו, מכת אגרוף לעינו, השכבתו על הרצפה, תוך שהשוטר מניח ברכו על גרונו וסותם את אפו בכף ידו, ושלושת השוטרים האחרים בועטים בו בכל חלקי גופו, וכן עיקום ידיו לאחור לשם איזוקן. טענתו של התובע לאלימות מצד השוטרים נסבה גם לאחר איזוקו, כשעל-פי הטענה, בעת שהובל לרכב המשטרתי הוטח ראשו בסורגי המדרגות, ובגדיו - ג'קט וכיפה - נזרקו על הכביש; ואף בתוך הרכב המשטרתי השוטר הידק את האזיקים יותר, מתח את ידי התובע וישב עליהם, וכל הנסיעה למגרש הרוסים נחנק באמצעות ידי שני השוטרים שישבו לצדו.

שלישית, התובע מוסיף וטוען להשפלתו בתחנת המשטרה. לדבריו, בתחנת המשטרה הורה לו השוטר להוריד את כל בגדיו, ואף השוטר הוריד בעצמו את חולצת התובע ומכנסיו כאשר היה עדיין אזוק, ושחרר את האזיקים על מנת שהתובע יוריד את כל הבגדים, לרבות התחתונים. לטענת התובע, הוא סירב לעשות כן, ועל כן השוטר הוריד לו את כל הבגדים והותיר אותו עירום למשך כדקה או שתיים ואז אמר לו להתלבש.

5.יש לציין, כי לכתב התביעה שהגיש התובע, בו תבע סעד של פיצויים בגין נזקי גוף, לא צורפה חוות דעת רפואית המעידה על נזק או נכות שנותרו לתובע כתוצאה מן הפגיעה הנטענת. כן אציין, להשלמת התמונה, כי הן תיק החקירה שנפתח נגד התובע בחשד לתקיפת שוטר והפרעה בעת מילוי תפקידו, הן תיק החקירה שנפתח במח"ש נגד השוטרים, נסגרו ללא הגשת כתבי אישום (תיק מח"ש נסגר בתחילה בהעדר עניין לציבור, אך לאחר שהעניין נבחן בשנית, במסגרת ערר שהגיש התובע, התיק נסגר מחוסר אשמה, ראו: נספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה).

דיון

6.בפתח הדיון אבקש להקדים דברים לעניין העדויות שנשמעו על-ידי הצדדים. מטעם התביעה העידו התובע ושני תלמידי ישיבה נוספים, יצחק גבאי ונתן אוזן, שהגישו תצהירי עדות ראשית; וכן העיד, ללא תצהיר, תלמיד הישיבה מנשה חיים. מטעם ההגנה מסרו תצהירים ונחקרו עליהם חמישה שוטרים: אלכסיי גוטין, בנצי קצב, משה זקן, שמואל משי ומוטי משעלי, כאשר זה האחרון לא נכח באירוע בחדר הפנימי. הנתבעת אף הזמינה למתן עדות את הרב חיים אוחיון.

7.אשר לעדות התובע, מצאתי כי מדובר בעדות מגמתית ומוגזמת, שביקשה להעצים את טענות התובע כלפי התנהלות השוטרים. מצאתי אי התאמות פנימיות בפרטים משמעותיים בגרסתו של התובע, בין זו שנמסרה בהודעתו במשטרה, לבין זו שנמסרה בתצהירו, ובין עדותו בחקירתו הנגדית. כן נתגלו סתירות בין גרסת התובע לבין עדויות נוכחים אחרים באירוע, וביניהם חבריו תלמידי הישיבה והרב אוחיון, שעל פני הדברים אין סיבה להניח כי ירצו לתמוך בגרסת השוטרים ולא בגרסת התובע. לעיתים התובע מסר עדות מתחמקת, וכך גם יתר חבריו שהעידו מטעמו, שאף עדותם נמצאה מגמתית ברצון לתמוך בתביעת התובע, באופן שדילגו על פרטים ונמנעו מלפרט עניינים שעלולים להזיק לתובע, וחלקם אף מסר פרטים שהתובע עצמו לא טען להם; והכל כפי שיפורט להלן. כן יש לתת משקל לעובדה שהעדים מטעם התובע שוחחו ביניהם מחוץ לאולם בית המשפט, כאשר אחד מהם מסר בעדותו כי הרב אוחיון סיפר לו מחוץ לאולם כי בא בכוונה להצדיק את התובע, בעוד שהרב אוחיון העיד כי לא בא להעיד לטובת אף אחד (עדות מנשה חיים - עמ' 26 לפרוטוקול ש' 14-8; עמ' 25 ש' 12-9; עדות הרב אוחיון - עמ' 19 ש' 16; עמ' 21 ש' 14-10).

לעומת זאת, עדויות השוטרים נמצאו מאוזנות. השוטרים הקפידו לציין את הפרטים הזכורים להם, להבדיל מפרטים העולים מדוחות הפעולה שכתבו ושאינם זוכרים כעת, בשל העובדה שחלפו כעשר שנים מאז האירוע. כן לא נמנעו ממסירת פרטים, שעשויים היו לפעול לטובת התובע. מכל אלה עולה מהימנות עדותם. אשר לטענת התובע לתיאום גרסאותיהם בדוחות הפעולה, עיון באלה מעלה כי כל שוטר כתב את דוח הפעולה מן החלק בו הוא היה שותף, ובהתייחס לפרטים הרלבנטיים לו, כך שישנו שוני בין דוחות הפעולה. על כן, על פני הדברים, לא הונח בסיס ממשי לטענה בדבר תיאום גרסאות מצד השוטרים בדוחות הפעולה.

לפיכך, בכל מקום שעדותו של התובע עומדת בסתירה לראיות אחרות, או שאין לה תמיכה חיצונית בראיות אובייקטיביות, לא מצאתי אותה כמספקת כדי לבסס עליה ממצא. אפנה כעת לדון בטענות התובע, כאשר ביחס לכל טענה אבחן את התשתית העובדתית הרלבנטית לה.

עיכוב התובע

8.כאמור, השוטרים הגיעו אל הישיבה במטרה לאתר חשוד, שהוצא נגדו צו הרחקה מירושלים. במסגרת תפקידם זה ביקשו השוטרים מאת הנוכחים, וביניהם התובע, להזדהות באמצעות תעודות זהות. בעת הפעלת סמכות זו, ובהתאם להוראת סעיף 5א(ב) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, השוטרים, שלא היו לבושי מדים, צריכים היו לזהות עצמם בפני הנוכחים, ובכלל זה התובע, בציון שמם והיותם שוטרים, וכן בהצגת תעודת המינוי שלהם (ולא כפי עדותו של השוטר משה זקן, לפיה די בכך שיאמרו כי הם שוטרים, עמ' 31 לפרוטוקול ש' 5-4).

9.התובע טוען כי הוא ביקש לראות את תעודות המינוי של השוטרים, אך הם סירבו להציגן בפניו. התובע טען, כי לא ידע שמדובר בשוטרים, ולא נתקל בעבר בשוטרים, אלה או אחרים, בישיבה. לפיכך, לטענתו, השוטרים הפרו את חובת ההזדהות שלהם כשוטרים, ועל כן סירובו להציג את תעודת הזהות שלו בפניהם לא עלה כדי עבירה, ולא ניתן היה לעכבו (הודעת התובע במשטרה, נ/1, ש' 6-5, 13-11; הודעת התובע במח"ש, נ/2, ש' 6-5; סעיפים 5, 9-8 לתצהירו; ועדותו בעמ' 4 ש' 18, 28, עמ' 7 ש' 22-21, עמ' 8 ש' 12-9, 31). אף עדי התובע נתן אוזן, יצחק גבאי ומנשה חיים העידו כי התובע ביקש מן השוטרים לראות את תעודות המינוי שלהם, והם סירבו להראותן לתובע (סעיפים 5-4 לתצהירי נתן אוזן ויצחק גבאי; הודעת נתן אוזן במשטרה, נ/3, ש' 4, 25-24; עדות יצחק גבאי, עמ' 14 לפרוטוקול ש' 7-6; הודעת חיים מנשה במשטרה, ת/1, ש' 2, 11, 22-21, ועדותו בעמ' 23 לפרוטוקול ש' 20-13, עמ' 25 ש' 24-23, 29-28, עמ' 27 ש' 12, 26-19). הרב אוחיון מסר בהודעתו במח"ש, כי התובע ביקש מן השוטרים להציג בפניו צו חיפוש, וכי "הם [השוטרים - מ.ש.] היו צריכים להציג את עצמם, ולדבר בצורה יותר יפה ופחות בוטה זו הטענה שלי נגד הבלשים" (נ/4); ובעדותו הבהיר זאת, כי "נראה לי שהוא ביקש מהם להזדהות, יש דברים שראיתי בפשטות, נראה לי שהוא ביקש מהם שיזדהו" (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 27-26), אך לא העיד על סירוב השוטרים לעשות כן.

10.לעומתם, עדות השוטרים בעניין הצגת תעודות המינוי היתה שונה. השוטר אלכסיי גוטין ציין כבר בדוח הפעולה, שנכתב על ידו סמוך לאחר האירוע, כי "[ ]במהלך ניסיון לעכב לבדיקת זהותו של החשוד איטח יצחק... הנ"ל סירב להזדהות בהתאם לבקשתנו ולאחר שהזדהנו בפניו כשוטרים על ידי הצגת תעודות מנוי משטרתית החשוד צעק לעברינו שהוא לא מתכוון להזדהות ולא רוצה לתת לנו תעודת זהות וגם סירב לבקשתו של ראש הצוות בנצי קדם להתלוות לתחנת המשטרה..." (נספח לתצהיר השוטר אלכסיי גוטין; ההדגשה שלי - מ.ש.). כך גם העיד בעת חקירתו הנגדית, כי הציג את תעודת המינוי שלו בכניסה לחדר הפנימי, ובהתאם חלק מן הנוכחים בחדר הפנימי הציגו בפני השוטרים תעודות זהות (עמ' 35 לפרוטוקול ש' 26 - עמ' 36 ש' 21; וראו גם סעיף 5 לתצהירו).

באופן דומה, השוטר משה זקן, ציין בדוח הפעולה, שנכתב סמוך לאחר האירוע, כי לאחר שלא איתרו בקומה הראשונה את החשוד האחר אותו חיפשו, עלו לקומה השניה; "הזדהינו בפני הנוכחים באמצעות תעודות המנוי שברשותנו כשוטרים וביקשנו מהנוכחים להזדהות בפני הנוכחים באמצעות תעודות זהות." (נספח לתצהיר השוטר משה זקן; ההדגשה שלי - מ.ש.). בחקירתו הנגדית את השוטר זקן, ב"כ התובע ביקש לעורר ספק בנוגע לשאלה האם תעודות המנוי שהוצגו לגרסת השוטר, הוצגו גם בפני הנוכחים בחדר הפנימי של הקומה השנייה, להבדיל מן הסלון שבכניסה לחדר הפנימי בקומה השנייה; ובמענה לשאלתו השיב השוטר משה זקן: "אם זכרוני אינו מטעה אותי, אני חושב שהוצאתי את תעודת המנוי שלי ועובדה שכתבתי את זה בדו"ח. אני זוכר חדר אחד שבו הוצאתי את תעודת המנוי. בחדר המדובר." (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 24-22); וגם בהמשך, "אני כמעט משוכנע שאני עצמי הצגתי אך אני לא זוכר במאה אחוז" (ש' 32; וכן, עמ' 31 ש' 8-6).

השוטר בנצי קצב לא התייחס לשאלת הזדהותם כשוטרים בדוח הפעולה שכתב, אך בתצהירו ציין כי "משהגענו לישיבה נכנסנו לקומה הראשונה, הזדהינו בפני הנוכחים באמצעות תעודות המינוי שברשותנו וביקשנו מהנוכחים להזדהות באמצעות תעודות זהות." (סעיף 5 לתצהיר השוטר בנצי קצב; ההדגשה שלי - מ.ש.). השוטר קצב הבהיר בעדותו, כי עד כמה שזכור לו, הם הזדהו כשוטרים בכניסה, כאשר חלק מן הנוכחים בישיבה הכירו אותם, ולא זכר האם הזדהו בכניסה לחדר הפנימי (עמ' 42 לפרוטוקול ש' 11-8). כך גם השוטר שמואל משי לא זכר האם הציגו תעודות מינוי בחדר הפנימי, או האם מי מבין הנוכחים שם ביקש מהם להזדהות (עמ' 45 לפרוטוקול ש' 5-1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ