פסק דין
1.כתב תביעה להשבת סכום כספי ששולם על ידי התובע לנתבעת עבור מנוע משומש. נתבע גם פיצוי בגין אובדן ימי עבודה אלא שזה לא הוכח כלל, לא שווי יום עבודה, ולא שנגרם הפסד בפועל. כן נתבע פיצוי בגין נזק לא ממוני שלא ראיתי הצדקה לפסוק. עם זאת אציין כי ראיתי לקבל התביעה בחלקה ולהורות על השבת מחצית מן העלות ששילם התובע בגין אותו מנוע. מחצית בלבד – שכן לתובע תרומת אחריות ממשית לנזקו. בין בפריזמה של אשם תורם חוזי, ובין בפריזמה של אשם תורם נזיקי.
2. אין חולק כי הנתבעת הינה מוסך מורשה וסוכנות רכב של סוברו שבעיר כרמיאל. התובע היה בעליו של רכב סוברו אימפרזה שנת ייצור 1999. הוא היה יד עשירית ברכב. ציינתי נתונים אלה לשלמות התמונה ויבואר כי אין בפניי תביעה על ירידת ערך רכב, אלא כאמור תביעת השבה של הסכום ששילם התובע בגין מנוע משומש.
3. אין חולק כי ב 9.3.09 הזמין התובע שירותי תיקון במוסכה של הנתבעת בשל תקלה ברכבו (בעמ' 9 לפרוטוקול העיד שהרכב לא סחב). הרכב נבדק במוסך הנתבעת ואין חולק כי הבדיקה גילתה מנוע פגום שלפי מה שנטען על ידי הנתבעת (ולא נסתר), לא היה בר תיקון. הצדדים הסכימו על החלפת המנוע במנוע משומש. סך הכל ניתנה הצעת מחיר - רכיבים ועבודה - שעמדה לאחר מו"מ על 14,529 ₪. סכום זה שולם על ידי התובע, ונתבע כהשבה בגין עלות רכישת המנוע. אולם, כעולה מן התיעוד שהוצג, עלות המנוע עצמו עמדה על 11,200 ₪ בלבד מכלל ההצעה (כולל המע"מ). אף התובע אישר זאת בחקירתו. ישוב ויודגש כי בכתב התביעה נדרש סעד של השבה רק בגין רכישת המנוע ולא בגין יתר רכיבי התשלום ששילם התובע. לפיכך הסכום של 11,200 ₪ הינו הרף העליון של סכום התביעה שניתן לפסוק לפני הוצאות.
4. אין חולק כי ב 15.3 הוחלף המנוע במנוע משומש, כפי שסוכם. עוד אין חולק כי תקופת האחריות שנותנת הנתבעת למנוע משומש הינו 6,000 ק"מ או 3 חודשים (המוקדם מבניהם).
5.הנתבעת מפרטת כי לאחר התקנת המנוע נערכה בדיקה מקיפה על ידי המוסך כפי שנוהגת הנתבעת לעשות ביוזמתה. והבדיקה חשפה שהמנוע המשומש שהותקן לא תקין לגמרי. גם התובע מסכים בסעיף 5 לתצהירו כי מבדיקה חוזרת של המנוע שנערכה על ידי הנתבעת התגלה כי המנוע שהותקן סובל מהספק ירוד. מר אודי ויצנברג (להלן: "אודי") אחד ממנהלי המוסך, מציין כי הדגיש לפני התובע שיש מקום להחליף את המנוע במנוע משומש אחר לנוכח העובדה שהמוסך לא משפץ את המנוע אך מקבל אותו מספק אחר, וכאשר מנוע משומש לא תקין, מחליפים אותו ומחזירים אותו לספק.
בעמ' 17 לפרוטוקול אישר אודי כי באותה בדיקה לעת החלפת המנוע הראשונה, לא נמצאה בעיה במגדש הטורבו, כאשר זו בדיקה שנעשית על ידי סורק "און ליין", ולו נמצאה בעיה במגדש, היה המוסך מעיר על כך. שלומי רוט, עובד המוסך (להלן "שלומי") נתן בחקירתו פירוט נוסף לגבי אותה בדיקה שניתן לעשות כדי לאתר תקלות בטורבו. הוא באר כי אין בדיקה ישירה לטורבו אלא עושים בדיקת הספקים וגודש למנוע. בעיה כזו שנחשפת, יכולה להתעורר מכמה סיבות כמו אגזוז סתום או גיר לא תקין. וכאשר בעיות אלה נשללות, מגיעים למסקנה שמדובר בבעיה במגדש הטורבו (עמ' 21 לפרוטוקול).
אין חולק כי אותו מנוע משומש שהותקן אכן הוחלף על ידי הנתבעת במנוע משומש אחר, וזאת
ב 27.3.09.
6.אודי וכן המצהיר השני מטעם הנתבעת מר שלומי רוט, אחד מעובדי המוסך, (להלן: "שלומי") מפרטים כי לאחר התקנת המנוע המשומש השני התגלה בבדיקת עומס של המנוע כי הוא תקין לחלוטין. ברם, מגדש הטורבו שהינו חיצוני למנוע ואינו מסופק איתו, היינו המגדש שהיה קיים ברכב, התגלה כלא תקין בכך שקיים חופש בציר הטורבו.
7.אודי ושלומי טוענים כי הסבירו לתובע שהטורבו לא תקין. אין לי ספק, וכך אני קובע, שאכן הוסבר לתובע כי יש תקלה במגדש טורבו והוא טעון החלפה: ראשית ניתן היה לצפות להתייחסות מפורשת בעניין זה בתצהיר התובע במקום ההתייחסות הלקונית בסעיף 6 לתצהירו, שם התייחס רק לסוגית המנוע, וטען כי נמסר לו שהוא תקין וניתן בהחלט לנסוע עם הרכב בלא מורא או חשש כלשהו. אין שום התייחסות או הכחשה לטענה המופיעה בריש גלי בכתב ההגנה לפיה הוסבר לתובע מפורשות שמגדש הטורבו לא תקין, והוא שציין כי אינו מעוניין להוציא כספים נוספים על הרכב שכן הוא מעוניין בכלל למכרו, היינו אין הוא מעוניין לרכוש מגדש חלופי שיותקן. שנית, העובדה שמגדש הטורבו נמצא לא תקין, אף נרשמה בכתב יד של הבוחן שבדק הרכב על גבי כרטיס העבודה, שם צוין "החלפת מנוע באחריות המוסך, מגדש טורבו לא תקין" ובכרטיס הלקוח (נספח ג'2 למוצגי הנתבעים) נרשם "מגדש הטורבו לא תקין – אין אישור לקוח".
שלישית, התובע עצמו הודה בחקירה בעמ' 9 למטה ו 10 לפרוטוקול כי בהחלפה השנייה של המנוע, אכן נמסר לו כי הטורבו לא תקין (בלשונו "לא 100%" ופעם אחרת לעת עדותו, התייחס לכך במילים "נגיד 60% בסדר") וכי בעל הבית במוסך ניגש למחסנאי ושאל כמה עולה טורבו אחר, וחזר עם תשובה של 2,500 ₪. כלומר בפירוש נמסר לו לתובע שמגדש הטורבו לא תקין ויש להחליפו.
אודי מצדו ציין כי אין 60% לא בסדר, וכי מגדש טורבו יכול להיות תקין ואם אינו תקין – יש להחליפו. עמדה זו מקובלת עלי.
8.קביעתי אפוא הינה שהנתבעת איתרה תקלה במגדש הטורבו לעת ההחלפה השנייה של המנוע, ותקלה זו כמו גם הצורך בהחלפה של המגדש - נמסרו לתובע. אלא שהתובע לא חפץ בהחלפתו לאור העלות הנוספת, שכן גרס ככל הנראה ש"יהיה בסדר" וניתן יהא לנסוע עם המנוע החדש והמגדש הקלוקל עד למכירת הרכב.
עם זאת, יצוין כבר עתה כי השאלה הינה מה עוד נמסר לתובע לעניין הנפקות שיש בנסיעה עם מגדש טורבו לא תקין, ביחס לתפקוד המנוע.
9.מבחינת המשך ההשתלשלות הכרונולוגית, התובע הוציא כאמור את הרכב מן המוסך, וביקש למכרו. הוא ניהל מו"מ עם מר פהמי גאנם ואותו קונה מיועד הגיע למוסך הנתבעת
ביום 25.5.09, כלומר חודשיים לאחר החלפת המנוע השניה, לצורך בדיקת קנייה. יבואר כי הנתבעת מספקת לא רק שירותי מוסך מורשה לרכבי סובארו אלא גם שירותי מכון בדיקה לרכב לפני קניה. הרכב נבדק על ידי אודי והנתבעת הוציאה טופס סיכום אחיד של הבדיקה בפורמט הנהוג על פי הוראות משרד התחבורה. נמצאו ליקויים ברוב המערכות שנבדקו. לענייננו חשוב החלק הנוגע למנוע, מערכת קירור, מערכת דלק ומערכת הצתה, שם סומנה החלופה של "לא תקין"; באבחנה שבאותה שורה נרשם "הספק מנוע ירוד, מגדש טורבו לא נבדק, לתאם מנוע".
10. אודי ושלומי ביארו כי במועד הבדיקה של הקונה המיועד, מר פהמי, אכן לא ניתן היה לבדוק את מגדש הטורבו. שכן, המנוע הגיע כשאינו תקין. היות ובדיקת תקינות המגדש מחייבת בדיקה של המנוע בעומסים גבוהים, מעצם הבדיקה יכול להיגרם נזק נוסף למגדש ואף למנוע. זה הטעם בגינו לא ניתן היה לבדוק תקינות המגדש.
11. בחלוף 3 ימים מיום הבדיקה, היינו ב 28.5.09, הגיע שוב הרכב למוסך כשהוא מעשן עם דפיקות חזקות במנוע והסתבר שהטורבו זורק שמן. משכך ברור שהתובע נסע עם הרכב בלי שמן ולכן התחמם המנוע וניזוק, על אף שהוזהר בעבר לעת ההחלפה השניה על ידי אודי, שיש צורך בהחלפת מגדש הטורבו.
12.התובע מכר את הרכב לאותו קונה מיועד, שקנה אותו במצבו (מן הסתם תוך התחשבות לעניין המחיר, במצבו המכני, שכלל גם את הנזק למנוע).