אחים אגא (א.מ.) שיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' חברת יבולים בשער הנגב (1999) בע"מ

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן. עסקינן בתביעה כספית של חברה כנגד רעותה. הנתבעת אינה כופרת בחוב נשוא התביעה בו היא אף מודה במכתבה שצורף כנספח ב' לכתב התביעה.

יחד עם זאת, מעלה הנתבעת טענת הגנה של קיזוז המתחלקת לשני ראשים: האחד, טענה לחוב של התובעת כלפי הנתבעת בסך של כ – 57,000 ₪. השני, טענה לחוב של חברה הנשלטת כנטען ע"י התובעת כלפי הנתבעת בסך של כ- 76,000 ₪.

באשר לראש הראשון, מוסכם כי ככל שתוכח גירסת הנתבעת, תעמוד לה הגנה מפני התביעה כדי סך של כ- 57,000 ₪.

הטענה בראש השני, מעוררת קושי, שכן עסקינן לטענה של קיזוז מפאת חוב של תאגיד בו לתובעת מניות כלפי הנתבעת ומכוח זאת קמה כנטען זכות קיזוז של הנתבעת כלפי התובעת.

הכלל הוא, כי כאשר עסקינן בתאגיד ובפרט תאגיד שהינו חברה בע"מ, וזו האישיות המשפטית של אותו תאגיד בו כנטען לתובעת מניות, הרי שהאשיות המשפטית היא נפרדת ולא ניתן לייחס באופן מיידי את חובות התאגיד לבעל המניות.

אמנם, בתצהירו של מר שרון התומך בבקשה למתן רשות להתגונן נטען, כי מי מטעם התובעת הציג מצג כי הוא אחראי לחובות אותו תאגיד נשלט כנטען כלפי הנתבעת. ברם, טענה זו אינה מפורטת כדבעי, לא ברור ממנה האם אותה ערבות נטענת הינה של אותו מנהל אישית האם עסקינן בערבות התובעת עצמה, מתי נעשתה אותה ערבות והאם הערבות הנטענת זו, ככל שאכן נעשתה, מחייבת את התובעת בהתאם לתנאי התאגדותה.

בנסיבות אלה, מחמת העדר פירוט מספיק, דין טענת הקיזוז השניה להידחות. יחד עם זאת, נוכח השלב המקדמי בו נמצא ההליך ואך מפאת צל צילו של ספק שאולי יעלה בידי הנתבעת להוכיח טענתה חרף שלא פורטה כדבעי, סבורני כי יש מקום לעשות עם הנתבעת חסד ולאפשר לה להוכיח טענתה זו בכפוף להפקדת ערובה.

בשולי הדברים אפנה לטענה נוספת אותה טענה הנתבעת היא טענה של העדר יריבות הואיל ולשיטתה מהותית החוב נשוא התביעה היה חובה של חברה אחרת כלפי התובעת.

יחד עם זאת, הרי הנתבעת כלל אינה מכחישה את חבותה מכוח נספח ב' לכתב התביעה, בו היא נוטלת על עצמה את החוב נשוא התביעה אף אם לא היה חובה מלכתחילה.

בנסיבות אלה, קיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבעת.

לא זו אלא אף זו, שגם אין צורך לצרף את אותה חייבת מקורית נטענת , שהרי גם אם נראה את אותו נספח ב' ככתב ערבות או כהתחייבות לשיפוי או כהתחייבות אחרת בה נוטלת הנתבעת על עצמה חובות אחר, הרי שבהתאם להוראות חוק הערבות, תשכ"ח – 1967 זכאי ערב להעלות כל טענה העומדת לחייב העיקרי כנגד התובע ואין באי צירוף החייב העיקרי כדי לפגוע בתביעת התובע מחד או בטענות ההגנה של הערב מאידך.

אשר על כן, מתקבלת בזה הבקשה למתן רשות להתגונן באשר לראש הראשון. (כ- 57,000 ₪) באשר לראש השני (כ- 76,000 ₪) תינתן בזה רשות להתגונן ,ככל שהנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסך 30,000 ₪ בתוך 14 יום מהיום (וזאת במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית).

לעיוני ביום 3.2.11.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"א, 16/01/2011 במעמד הנוכחים.

נמרוד פלקס, רשם

הוקלד על ידי: ציפי זליג