אונגר נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

פסק דין

1.האם כדין דחה המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") את תביעתו של מר אורי אונגר (להלן: "התובע"), לדמי אבטלה?

2.התובע וגב' הדר שושני הם זוג נשוי משנת 2005, להם יש שני ילדים ומשק בית משותף.

3.התובע טוען, כי החל מיום 1.11.06 ועד לסוף חודש 7.09, עבד אצל אשתו בעסק הממוקם בחנות ברח' מקווה ישראל בת"א.

החנות שייכת לאביה של אשת התובע, כאשר מיום 1.11.06 ועד חודש 8.08, הפעילו בחנות חנות תכשיטים ולאחר מכן סגרו את חנות התכשיטים והכשירו את החנות לשמש כחנות קיוסק/פיצוציה.

4.התובע הוא צורף ו/או מעצב תכשיטים ולפי העדות של אשתו, בעת שמהחנות הופעל עסק לממכר תכשיטים, העסק היה בנוי למעשה על התובע.

5.ביום 17.6.09, הוציאה גב' הדר שושני – אשתו של התובע מכתב פיטורים לתובע ממנו עולה, כי עקב סגירת העסק היא נאלצה לפטרו החל מיום 10.7.09.

סתירה ראשונה שעולה כאן היא מועד הפיטורים של התובע. לפי מכתב הפיטורים, התובע מסיים עבודתו ביום 10.7.09 כשבתצהירו הוא טוען, כי עבד אצל אשתו עד סוף חודש 7.09.

6.אך זו לא הסתירה היחידה שעלתה בגרסתו של התובע.

7. אחד ההבדלים המהותיים בין קיומם של יחסי עובד מעביד ועבודתו של אדם כשכיר לבין היותו של אדם עצמאי, הוא הסיכון הכלכלי.

אצל השכיר הסיכון הכלכלי נופל על כתפיו של המעסיק וכך בין אם המעסיק במצב כלכלי טוב או בין אם אותו מעסיק נקלע לקשיים כלכלים, העובד יקבל את זכויותיו לפי חוקי המגן ובזמן.

מתלושי השכר שהוצגו לפנינו, אשר הונפקו לתובע על ידי אשתו, עולה כי בחודשים מסוימים הוא קיבל שכר בגובה של 4,140 ₪ ובתקופה אחרת הוא קיבל שכר בגובה של 1,396.50 ₪ ובתקופה שלישית קיבל שכר בגובה של 3,192 ₪.

התובע העיד, כי שעות עבודתו בחנות התכשיטים היו קבועות משעה 10:00 ועד השעה 18:00 וכך גם בקיוסק הוא עבד קבוע משעה 16:00 ועד השעה 22:00 או 24:00.

התנודות בשכרו של התובע לא היו תלויות במספר שעות עבודתו, אלא לפי הדברים שהתובע עצמו העיד היו תלויות במצב הכלכלי של העסק באותה שעה. כך, שאם היו הכנסות אז השכר היה גבוה יותר ואם ההכנסות ירדו אז השכר ששולם לו היה נמוך יותר.

זהו סממן בעל משקל רב עת שבוחנים האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין אשתו בחנות התכשיטים ובחנות הקיוסק או שמא , כפי שהיה בפועל, התובע למעשה היה עצמאי באותו עסק בדיוק כפי שהיתה גב' הדר שושני – אשתו.

8.סממן נוסף בבחינת סוגית יחסי העבודה בין התובע לבין אשתו, הוא אופן תשלום התמורה.

גם כאן העידה לפנינו גב' הדר שושני, כי נהגה לשלם לבעלה את שכר עבודתו במזומן מהקופה כאשר היה כסף בקופה. במקרים שלא היה כסף אז השכר כמובן לא שולם או תשלומו נדחה.

זהו סממן מובהק להיותו של התובע עצמאי, כך שאם יש כסף בקופה אז יש לו הכנסות ואם אין כסף בקופה אז אין הכנסות.

9.בענין אופן תשלום השכר, נפלה סתירה מהותית בין הגרסה שמסר לנו התובע לבין הגרסה שמסרה לנו אשתו.

אם אשתו של התובע העידה, כי היו הרבה דרכים באופן תשלום שכרו של התובע, העיד לפנינו התובע, כי לאשתו היה חשבון בנק שהוא לא זכר לומר אם החשבון של העסק נוהל מתוך חשבון הבנק האישי שלה או מתוך חשבון עסק נפרד, אך התובע זכר בוודאות כי אשתו נהגה לשלם לו מדי חודש בחודשו את שכר העבודה עת שמשכה תמיד מחשבון הבנק את הכסף במזומן ושילמה לו.