אוליאל נ' שלום ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את טיעוני התובעים בפני ועל אף שהנתבעים לא התייצבו לדיון, דין התביעה להימחק וזאת משני טעמים:

באשר לתביעה להחזר הסך של 6,000 ₪ ששילמו התובעים בשנת 1996 בגין שיק על סך 3,500 ₪ מיום 11.11.91, על אף שהתובעים מעלים לכאורה טענות הגנה כנגד גביית שיק זה, הרי שדין תביעתם להחזר הכספים להידחות בגין התיישנות שכן, מדובר בחוב שמקורו בשנת 1991 ואשר שולם על ידם בשנת 1996 ובמצב דברים זה, לא יכולה להיות מחלוקת כי התביעה התיישנה.

טענות התובעים כי יש לכאורה להאריך את מועד ההתיישנות בשל העובדה כי המסמך הרלוונטי שהוא קבלה מיום 1.10.90 אשר יש בה להעיד לטענתם כי השיק הנ"ל נמסר כשיק ביטחון אשר לא היה מקום להגישו לביצוע ובוודאי שלא על הסכום הנקוב בו, דינן להידחות שכן אובדן מסמכים, אינו מוכר כעילה להארכת מועד ההתיישנות.

באשר להליכי ההוצאה לפועל המנוהלים בגין השיק הנוסף על סך 1,267 ₪, הרי שכל טענות התובעים ביחס להליכים אלו, לרבות הטענה כי יש להפחית מסכום הקרן את הסך של 320 ₪ וכן כי שילמו תשלומים בתיק אשר אמורים היו לכסות את מלוא החוב, דינן להתברר בפני ראש ההוצאה לפועל ואין לבית משפט זה סמכות ענינית לדון בהם.

אוסיף כי על אף העובדה שמדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 1991, וככל הנראה התובעים לא פעלו בהתאם להוראות הדין להתנגד לביצוע במועד ולהגיש בקשות מתאימות, הרי שלאור טענתם כי אך לאחרונה ננקטו על ידי הנתבע פעולות גביה וזאת בחלוף כ- 17 שנה ממועד פתיחת התיק, ראוי כי ראש ההוצאה לפועל יבחן בעיון את טענות התובעים ויבדוק באם אכן ההליכים המנוהלים בתיק ההוצאה לפועל וגובה החוב, הינם תואמים את נתוני התיק וככל שתוגש בקשה להפחתת סכום הקרן אשר תגובה במסמכים שהוצגו בפני, ראוי שראש ההוצאה לפועל ישקול אותה בעיון על אף חלוף הזמן הרב מאז פתיחת ההוצאה לפועל.

אין בהחלטתי זו כדי לפגוע בשיקול הדעת המוקנה לראש ההוצאה לפועל.

באשר לתביעה כנגד נתבע מס' 2 , דין התביעה כנגדו להידחות בהעדר עילה שכן ברי כי נתבע זה פועל בשם נתבע מס' 1 ואין בכתב התביעה כדי לגלות עילה לתביעה אישית כנגד בא כוח נתבע מס' 1.

בנסיבות הענין ובהעדר התייצבות מטעם הנתבעים אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד התובעים.

פנינה לוקיץ', שופטת

הוקלד על ידי: מלול דליה