אוחנה מונסונגו נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ

החלטה

התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים בעת שהיתה בהריון מתקדם. כשעתיים אחרי התאונה, הגיעה לבית החולים. בנסיבות אלה, לא נערכו בדיקות מסויימות, אך לאחר זמן כשנערכו, היו ממצאים על פגיעות אורטופדיות. קשירתן לתאונה שנויה במחלוקת. לתובעת עבר אורטופדי ולא ברור לי האם הממצאים אחרי התאונה, נובעים מעבר זה, מהווים החמרה שלו, או שהן תוצר של התאונה. דומה שכדי לברר עניינים אלה, יהיה על בית המשפט להעזר במומחה לעניין.

הנתבעת טוענת שמדובר בתאונת עבודה ויש להשית על התובעת את עלות הבדיקה, מפני שאינה ממצה את זכויותיה במל"ל. איני סבור כך. הפניה למל"ל היא אומנם זכותה של התובעת, אך כבר נקבע בפסיקה שמותר לה לא למצות זכות זו, ולהעדיף את בירור נכותה במנגנון הקבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. מן הראוי להזכיר, שבכל אחד ממסלולים חלופיים אלה יתרונות וחסרונות. בירור הנכות באמצעות המל"ל, מעניק לנפגע אפשרות לברר את כל נכויותיו, ללא תשלום וגם נותן לו אפשרות להליך ערעור, לפני ערכאה מנהלית, אלה הם יתרונות ברורים.

בצידם, חיסרון דיוני לא קטן. שכן, המסמך שמתקבל בסופו של דבר אינו ערוך באופן המותאם דווקא לצרכיו של בית המשפט, לעיתים אין בו מענה לשאלות הנחוצות להכרעתו של בית המשפט, וכאשר מעוניין מי מהצדדים ( או בית המשפט) בתשובות על שאלות כלשהן, או בהבהרות של החלטה שמנוסחת לעיתים קרובות כלשונם של רופאים, אין למי להפנות את השאלות ולא ניתן לזמן את חברי הועדה רפואית לחקירה. אלה הם חסרונות ברורים. מכאן שלא מדובר בשתי חלופות שקולות אשר בעל דין בוחר ביקרה שבהן מתוך גחמה, אלא מדובר בשתי חלופות שלהן יתרונות וחסרונות שונים, ובעל דין מממש זכות חוקית שלו כאשר הוא מעדיף אחת על האחרת.

בנסיבות אלה, לא נראה לי ראוי שבית המשפט יפעיל לחץ עקיף על התובעת על מנת "לעודד אותה" להעדיף נתיב דיוני אחד על חברו.

בנסיבות האמורות, מצאתי לנכון למנות את ד"ר מיכאל מילגרם,. מרח' הברזל 20 רמת החייל (טל' 035201467), כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בשכרו בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, תישא הנתבעת.

המומחה לא יתחיל בעבודתו בטרם ישולם שכרו.

על המינוי יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים שימציאו לו הצדדים תוך 21 יום, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה, תוך התייחסות לשאלות שלהלן:

1. האם לוקה התובעת כיום בנכות צמיתה? אם כן, מהו שיעורה?

2. היש לתובעת עבר רפואי רלוונטי? אם כן, מהו ומה משמעותו התפקודית?

3. היש לייחס חלק מנכותה למצבה לפני התאונה? אם כן, איזה חלק?

4. האם סבלה התובעת מנכות זמנית? אם כן, מתי ואיזה?

5. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד? אם כן, מהו השינוי הצפוי?

6. מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, לרבות בשים לב לעבודתה ולמקצועה.

7. האם תזקק התובעת לטיפולים רפואיים בעתיד? מהם ומה עלותם?

8. המומחה יודיע לבית המשפט האם לצורך הערכת מצבה של התובעת יש צורך להזקק למומחה בתחום מומחיות רפואית אחרת, בנוסף להערכתו שלו.

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, יגישו הצדדים תחשיבי נזק כדלקמן:

התובעת תוך 21 יום, הנתבעים 21 יום אח"כ.

ת.פ. ביום 2.10.11.