אודאי נ' בן לולו ואח'

1.זהו פסק דין בתובענה שבמסגרתה מבוקש להצהיר, על בטלות הסכם מכר שנחתם בין הצדדים, ועל כך שהדירה מושא הסכם המכר האמור, שייכת למבקשת בלבד. הוחלט לדחות את התובענה, ולהלן הנימוקים.

2.המבקשת, ילידת 1939, אלמנה מזה מספר שנים, ואין לה ילדים.

המשיב מס' 3, מר מיכאל בן לולו (להלן, גם: "מיכאל"), הינו אחיינה של המבקשת, והמשיבות מס' 1 ו -2 (להלן בהתאמה, גם: "מרים" ו"רחל"), הן בנותיו של מיכאל.

המבקשת היתה בעלת הזכויות בדירת מגוריה שבקרית גת (להלן: "הדירה").

לטענת המבקשת במסגרת המרצת הפתיחה, מאז מות בעלה המנוח ז"ל, הפעיל עליה מיכאל לחץ כבד, להוריש לו, או "...למי מטעמו...", את זכויותיה בדירה, וכפה עליה את רצונו, בכך שלקח אותה פעמיים לעורכי דין, והחתים אותה על צוואות שהוכתבו על ידו. שתי הצוואות האמורות בוטלו על ידי המבקשת.

בהמשך, על פי הנטען בהמרצת הפתיחה: "ביום 12.10.17 נלקחה המבקשת במרמה ע"י אחיינה, מיכאל לעו"ד עופרה גוזלן... והחתימה ללא הבנה על הסכם מכר שלפיו היא מוכרת את הדירה שבבעלותה ומעבירה את הזכויות בדירה שהיו רשומות על שמה לשם אחיינה מאיר בן לולו... והמשיבות 1,2 – בנותיו של מיכאל... ".

יצויין כבר עתה, כי להסכם האמור מיום 12.10.17 (להלן: "ההסכם השני"), קדם הסכם מיום 29.11.16, שנערך, על פי האמור בו, בין המבקשת מצד אחד, ובין אחייניה מאיר בן לולו (להלן: "מאיר"), ואליס בן לולו (להלן: "אליס"), וכן המשיבה מס' 2, רחל, מצד שני (להלן: "ההסכם הראשון"). הסכם זה בוטל בהסכמת הצדדים, במסגרת הסכם הנושא כותרת "ביטול הסכם מכר" שנחתם ביום 26.7.17, בפני עו"ד עופרה גוזלן, עקב החלטת אליס, כי אינה רוצה להיות שותפה ברכישת הדירה (להלן: "הסכם הביטול"). במועד חתימת הסכם הביטול, חתמו הצדדים גם על תצהיר בעניין ביטול ההעסקה, ע"ג טופס של משרד מס שבח.

במסגרת המרצת הפתיחה, לא הוזכרו ההסכם הראשון, והסכם הביטול, ומסמכים אלה לא צורפו לתצהירים שתמכו בהמרצת הפתיחה.

על פי נוסח ההסכם השני, התחייבה המבקשת למכור לרוכשים את זכויותיה בדירה, כנגד תשלום תמורה בסך 860,000 ₪, כאשר סך 400,000 ₪ מתוך התמורה ישולם במועד חתימת ההסכם, והיתרה בסך 460,000 ₪, תשולם עד יום 12.1.18. יחד עם ההסכם, חתמו המבקשת והרוכשים, על ייפוי כח בלתי חוזר שבמסגרתו ייפו את כוחה של עו"ד עופרה גוזלן לפעול לביצוע ההסכם, לרבות לצורך העברת הזכויות בדירה על שם הרוכשים.