אהרון נ' סחייק ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים מיום 20.7.13 בסך 6,778 ₪. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג פולסווגן אודי, מ.ר. 16-849-12 (להלן: "רכב התובע"). הנתבע 1 הינו הנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה והבעלים של רכב מסוג פורד סיירה, מ.ר. 12-489-08 המבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח צד שלישי (להלן: "רכב הנתבעים").

2.אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, בעת נסיעה ברחוב ניקנור בירושלים בכביש דו סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון כאשר הגיע לעיקול דרך לפתע רכב הנתבעים שהגיע מהנתיב הנגדי סטה לנתיב נסיעת רכב התובע ופגע עם חזית קדמית שמאלית שלו בחזית שמאלית קדמית של רכב התובע. בטופס "הודעה על תאונת דרכים נזקי רכוש" שהוגש לאליהו חברה לביטוח בע"מ ביום 24.7.13 ואשר צורף לכתב התביעה - ניתנה הגירסה כדלקמן "בתאריך 20.7.13 נסעתי ברח' ניקנור בירושלים רכב שהגיח מולי פגע ברכבי בצד שמאל בכדי למנוע תאונה חזיתית סטיתי ימינה ופגעתי ברכב חונה...".

3.אליבא דגירסת הנתבעים, כפי שנטענה בכתב ההגנה, ביום התאונה נהג הנתבע 1 באופן זהיר המתאים לתנאי הדרך תוך שהינו שומר על נתיב נסיעתו בעת העיקול בכביש כאשר לפתע הגיח רכב התובע מהנתיב הנגדי אשר נהג בפראות וזגזג עם רכבו, פגע ברכב שעמד בצד הכביש בחנייה ומייד לאחר שפגע ברכב החונה סטה עם רכבו לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו.

4.המחלוקות הנעוצות בין הצדדים בתיק זה נסובות הן בשאלת האחריות כאשר כל צד טוען כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של חברו והן בשאלת שיעור הנזקים הנטענים.

5.ביום 24.2.14 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה ובמסגרתו הוגשו ראיות נוספות בדמות תמונות צבע של נזקי הרכבים המעורבים, טופס "הודעה על מקרה ביטוח לרכב" לשומרה חברה לביטוח בע"מ, הודעות הצדדים במשטרת ישראל, תמונות מקום התאונה.

בעדותו, תיאר התובע את נסיבות קרות התאונה. לדבריו, בנסיעה במהירות נמוכה (20-25 קמ"ש) ברחוב ניקנור בעת כניסה לסיבוב סטה רכב הנתבעים שנסע בנתיב הנגדי אל נתיב נסיעתו וכתוצאה מכך, פגע רכב התובע עם צידו השמאלי קדמי ברכב הנתבעים וכדי למנוע תאונה חזיתית סטה ימינה ופגע ברכב חונה. התובע הכחיש בחקירתו הנגדית, כי נתן גירסה שונה במשטרת ישראל (ת/3) ובהודעה לחברה הביטוח (עמ' 3 לכתב התביעה).

בנוסף העידה מטעם פרשת התביעה, גב' לינוי לוי, שישבה ברכב התובע בצד הנהג. לדבריה, הם הופתעו כאשר הבחינו ברכב הנתבע 1 ממולם ועל כן, התובע סטה מיד ימינה על מנת שלא להתנגד ברכב הנתבעים חזיתית.

בעדות הנתבע 1 בפני העיד, כי בעת כניסה לעיקול ברחוב ניקנור בשל תנאי דרך מיוחדים נסע במהירות איטית ונצמד לימין בעת שהתובע שהגיע מהנתיב הנגדי נסע במהירות עצומה, פגע בצד האחורי שמאלי של רכב חונה ומעצמת המכה הוא נהדף לעבר רכבו בפגע בצידו השמאלי אחורי ( דלת וכנף שמאליים אחוריים).

בנוסף העידה מטעם פרשת ההגנה הגב' יעל כהנא שנהגה ברכב שנסע אחרי רכב הנתבע 1. לדבריה, רכב התובע הגיע במהירת מהסיבוב ופגע בצידו השמאלי של רכב הנתבע 1.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי עדויות הצדדים בפני ולאחר שעיינתי במכלול הראיות שהוצגו לבית המשפט ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקי.

ראשית ועיקר, אינני נותן אמון בעדותו של התובע. עדותו של התובע נסתרה הן מהגירסה שמסר במהלך חקירתו במשטרת ישראל והן מתמונות מוקדי הנזקים בשני כלי הרכב המעורבים. בעדות התובע במשטרה מיום 23.7.13 ( הוגש וסומן נ/3) מסר את נסיבות קרות התאונה כדלקמן :" ... תוך כדי נסיעתי ישר לפתע ראיתי רכב שהגיע מכיוון הנגדי שלי ואותו הרכב נסע בנתיב שלי ואז התנגשתי בחזית רכבי מצד ימין עם החלק האחורי של הרכב החונה שהיה מצד ימין שלי. ולאחר מכן נהג הרכב השני התנגש בי בדופן השמאלי קדמי של רכבי עם הדופן השמאלי אמצעי של הרכב השני ונעצרנו". הינה כי כן, גירסת התובע כפי שניתנה בעדותו בפני אינה מתיישבת עם גירסתו שנתן במשטרה. כמו כן, בניגוד לעדותו במשטרה, כי עסקינן בכביש רחב המאפשר מעבר חופשי לכלי רכב, מתמונות מקום התאונה שהוגשו על ידי שני הצדדים (ת/1) עולה, כי עסקינן בעיקול דרך בכביש צר בו חונים כלי רכב משני צידי הכביש והואיל ועסקינן בכביש צר חלק מהרכבים אף חונים באופן שחלקם עולה על המדרכה . יתרה מכך, מעיון במוקד הנזק ברכב הנתבעים ( נ/1 ו- נ/2 ) עולה, כי עיקר פגיעת רכב התובע הינה בחזית ימין קדמית – מוקד הנזק שפגע ברכב החונה ואילו הנזק לחזית שמאלית קדמית הינו קל יותר. עוד ובנוסף, מוקד הנזק ברכב הנתבעים הינו בצידו האחורי שמאלי. נתונים אלה תומכים באופן מוחלט בגירסת הנתבעים. שכן, לו גירסת התובע הייתה נכונה היה ניתן לצפות לנזק משמעותי בחזית שמאל ברכב התובע ובנזק בחזית שמאל של רכב הנתבעים.

7.נוכח האמור, הנני סבור כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את גרסתו, לפיה, רכב הנתבעים סטה לנתיב נסיעתו, גרם לקרות התאונה והסב לו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעמו , אלא, סבורני כי הוכחה דווקא גירסת הנתבעים.

8.משכך, הנני מורה על דחיית התביעה. התובע יישא בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (כולל הוצאות העדה).

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ד, 28 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.