אג'מי ואח' נ' גור ואח'

החלטה

1.הנתבע מס' 1 (להלן – גור) הינו בעליה ומנהלה של הנתבעת מס' 2 (להלן החברה). גור עסק בעבר בתחום גיוס כספים עבור עמותת "עזר מציון".

2.במהלך חודש פברואר 2008 פנה גור אל התובע מס' 1 (להלן אגמי) בהצעה להשקיע בפרוייקט של גיוס כספים עבור עמותת "יד אחווה" תמורת רווחים וזאת על רקע הצלחתו בעמותת "עזר מציון".

לאחר מו"מ בין הצדדים הסכים אגמי להשקיע כספים בפרוייקט וזאת לאחר שגור הבטיח לו החזר קרן ההשקעה במלואה, בתום שנה מכל הפקדה מצידו ומצד יתר הנתבעים וכן 20% מסך כל ההכנסות שיגוייסו לטובת הפרוייקט, ביחס לסכום ההשקעה לתקופה של 5 שנים.

בנסיבות אלה החל אגמי להפקיד כספים ישירות לחשבונו של גור או נתן לו במזומן.

בגין הפקדות אלה נחתמו לגבי חלק מהן הסכמים.

בסעיפים 31-52 פירט אגמי את סכומי הכספים שהעביר לידי גור.

יתר הנתבעים אף הם הפקידו ו/או העבירו לידי גור ו/או לחשבונו כספים וזאת לאחר שגור פנה אל אגמי וביקש ממנו להשיג כספים נוספים.

בכתב התביעה עותרים התובעים לחייב את הנתבעים ולהשיב להם את כספם הן על פי ההסכמים החתומים בין הצדדים והן לאור הבטחותיו של גור. כמו כן, עותרים התובעים לשלם להם 20% מסך הוראות הקבע שגייסו הנתבעים עבור עמותת "יד אחווה".

3.בד בבד עם הגשת התביעה עתרו התובעים למתן צו עיקול על זכויות וכספים של הנתבעים והמצויים ו/או המגיעים לנתבעים מאת המחזיקים כמפורט בבקשה.

בבקשה הנתמכת בתצהירים של כל אחד מהתובעים נטען כי בידיהם ראיות מהימנות הנתמכות במסמכים המצביעים על קיום עילת תביעה כנגד הנתבעים.

התובעים טוענים עוד כי ישנו חשש סביר, ואף יותר מכך, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין ככל שיינתן לטובתם בסופו של ההליך המשפטי.

בין היתר נטען בבקשה כי בחודש אפריל 2007 ניתקה עמותת "עזר מציון" את קשריה עם הנתבעים עקב התנהלות בלתי ראויה מטעמם בהפעלת מערך גביית הוראות הקבע,דבר שזכה לפרסום בתכנית "כלבוטק" שבה נחשפה פרשה של ניצול אנשים להשגת תרומות בשיטה אגרסיבית ותוך הטעייה באמצעות שימוש בשמן של עמותות שונות.

עוד נטען כי הנתבעים הגישו תביעת ענק כנגד עמותת "עזר מציון" בעילה של הפרת הסכם שנכרת בין הצדדים. במסגרת תביעה זו אף עתרו הנתבעים לפטור אותם מתשלום אגרה, אשר נדחתה.

במסגרת ההליך המשפטי בין הנתבעים לעמותת "עזר מציון" הושג הסכם פשרה לפיו אמורים הנתבעים לקבל סכום של שני מליון ₪ וזאת בפריסת תשלומים.

בנסיבות אלה נטען כי לתובעים חשש כבד כי במידה והנתבעים ידעו על הגשת התביעה כנגדם הם יפעלו להעלמת נכסים מהם ניתן יהיה לגבות את החוב, ככל שייפסק לטובתם.

4.הנתבעים הגישו בקשה לביטול צו העיקול ותמכו את בקשתם בתצהירו של מר גור ובו מועלות הטענות הבאות:

ראשית – בין גור לבין התובעים 2,3 לא קיימת כל יריבות, אמנם בין גור לבין התובע מס' 2 היו פגישות שבסופו של יום לא הניבו כל תוצאות ולא רק שלא נחתם הסכם בין הצדדים אלא שאף הנתבע מס' 2 לא העביר כספים כלשהם למי מהנתבעים. יתרה מכך, הנתבעים אינם מכירים את התובע מס' 3 ולא חתמו עמו על שום הסכם השקעה והוא אף לא הפקיד כל סכום כהשקעה בפרוייקט.

שנית – גור פעל בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה כשלוחה של הנתבעת מס' 2 ולפיכך אין כתב התביעה מגלה עילה כלפיו.

שלישית – סכום התביעה על פי המסמכים אשר התובעים עצמם צירפו לכתבת התביעה מראה כי אגמי השקיע לא יותר מסכום של 303,000 ₪ וזאת על פי אישורי ההשקעה אותם הוא עצמו צירף לתביעה ולפיכך לכל היותר יש לשנות את סכום העיקול מסך של כ-1,000.000 ₪ לסכום של 303,000 ₪. כמו כן, מוכחשת הטענה כי התובעים שילמו אי פעם כספים במזומן למי מהם.