אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נ' טי. גריי בע"מ ואח'

אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נ' טי. גריי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
10902-06-13
28/11/2013
בפני השופט:
מיכל ברק נבו

- נגד -
התובע:
אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות
הנתבע:
1. טי. גריי בע"מ
2. סמואל גריי

גזר-דין

גזר דין

1.נאשמת 1 היתה חברה שעסקה בייצור ריהוט משרדי ושיווקו. נאשם 2 היה מנהלה הפעיל. יחדיו הם הורשעו, על פי הודאת נאשם 2, בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דוח במועד, עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 [הפקודה] ונאשם 2 הורשע בביצוע שתי עבירות נוספות לפי סעיף 216(4) לפקודה, לאחר שלא הגישו במועד את דוחותיה של נאשמת 1 לשנים 2009 - 2010 ולאחר שנאשם 2 לא הגיש את דוחותיו האישיים לשנים 2008 - 2009.

מחזור העסקאות של הנאשמים היה לפחות 4,684,729 ₪ בשנת 2009 ולפחות 1,042,924 ₪ ב-2010.

טיעוני הצדדים לעונש

2.המאשימה טענה כי מתחם העונש הראוי בעבירות כגון אלה הוא מאסר בפועל שנע בין 4 ל-8 חודשים, בצד מאסר מותנה וקנס כספי, ששיעורו נע בין 8,500 ₪ ל-29,200 ₪, לכל דוח. התובעת ציינה שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי בעבירות מס, אשר הורשע בפברואר השנה בעבירות אי דיווח למע"מ לגבי דוחות שלא הגיש בשנת 2010. לדבריה - אין אלה העבירות נושאות התיק שלפני, גם אם מדובר באותה תקופה, אלא דומה הדבר לגניבה משני מקומות שונים. עוד ציינה את מחזורי העסקאות הגבוהים, שהם מינימום, עליו ידוע למאשימה (שכן אלה הסכומים שדווחו למע"מ). אף שהנאשם הגיש שני דוחות אישיים, לדוחות האישיים, כשהם מוגשים במנותק מדוחות חברה, אין כל ערך שכן לא ניתן לבדקם או לעמוד על אמיתות הנתונים הכלולים בהם.

היא ביקשה למקם את הנאשם ברף העליון של מתחם הענישה מבחינת עונש המאסר, ולהשית עליו מאסר מאחורי סורג ובריח, וכן קנס של 17,000 ₪. עוד ציינה שהנאשם, שנחקר בגין העבירות שהן נושא תיק זה במהלך ניהול תיק המע"מ בו הורשע, בחר משום מה שלא לצרף את העבירות דנן לתיק האחר.

3.הסנגור תיאר את השתלשלות הענינים שהובילה לביצוע העבירות: הנאשמת היתה חברה מצליחה, אותה ניהל הנאשם, שבמשך שנותיה הטובות פרנסה עשרות בתי אב. במאי 2010 סגר הבנק את קו האשראי של העסק ותוך ימים החלה הקריסה. הוא השווה את ההתמוטטות הכלכלית למדרון תלול וציין כי בסופו של דבר, כאשר הועבר חומר הנהלת החשבונות למייצגים של הנאשמים, היו בו חוסרים רבים כל כך, שלא ניתן היה, מבחינה טכנית, להגיש את הדוחות. הסנגור הסכים עם התובעת כי לא ניתן ללמוד הרבה מהדוחות האישיים שהגיש הנאשם, מאחר שאינם מבוקרים, אך לטעמו, ניתן ללמוד על הרצון של הנאשם לעמוד, ולו חלקית, בחובות הדיווח. במאי 2011 ניתן נגד הנאשם צו כינוס (סומן נע/1), כיום הוא עובד כשכיר ומשתכר כ-5,500 ₪ לחודש (תלושי משכורת סומנו נע/2).

הוא תיאר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שיפורטו בהמשך, ואת ההתעקשות של הנאשם לנסות לפתור את המצוקה אליה נקלע בכוחות עצמו, עם אשתו, מבלי לפנות לאחרים לעזרה.

4.הנאשם הגיש לבית המשפט מכתב בו פירט את טיעוניו לעונש. על חלק מהדברים חזר גם בעל פה. הנאשם עלה ארצה מאיטליה, מטעמי ציונות, ב-1991. מצבו הכלכלי עובר לעלייתו היה מצוין, ובעזרת הונו, לצד עבודתו כאן, תרם כספים לגופים שונים ולמשפחות במצוקה. הוא שירת שרות קרבי בכוחות הבטחון. בעקבות קריסת החברה נקלע לחובות כבדים ונאלץ למכור את כל רכושו. בשלב מסוים עשה טעות מרה, נמצא נוהג בפסילה ונענש. עקב כך נגזר עליו מאסר בפועל, אותו ריצה בעבודות שרות. באותו מקרה, כך מציין הנאשם, עשה אכן טעות חמורה והגיע לו להענש, אך להבדיל - במקרה דנן הוא חש כי לא עשה דבר שמצדיק עונש. ההיפך הוא הנכון: לשיטתו עשה כל שיכול היה לעמוד בחובותיו על פי דין ונכשל בכך, בשל אילוצים וגורמים שלא היו תלויים בו. הוטלו עיקולים על חשבונותיו ולכן לא היה יכול לשלם דבר לא לרשויות המס ולא לרואה חשבון שיכין את הדוחות, שרת המחשב בחברה שלו הוחרם והניירת נזרקה על ידי בעלי המפעל, כך שגם מטעם זה לא היה יכול להגיש את הדוחות.

הנאשם ציין כי כיום הוא ומשפחתו מתגוררים אצל מכרים באשדוד, כאשר הוא ואשתו עובדים בראשון לציון, שם לומדים גם ילדיו. הוא מצא מקום עבודה בו יוכל לבנות עצמו, אך אם ינותק ממנו בשל מאסר שיוטל עליו, יוביל הדבר לפיטוריו. עוד ציין כי כיום הוא פושט רגל, ועושה מאמצים גדולים, ביחד עם אשתו, לשרוד. לפיכך, ביקש, שבית המשפט יתחשב בו ולא ישית עליו מאסר בפועל. עוד ציין את מצבו הכלכלי, שלא יאפשר לו לשלם קנס כספי משמעותי.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

5.בצידה של העבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה, קבוע עונש של מאסר שנה או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [חוק העונשין], ששיעורו כיום 29,200 ₪.

6.הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מביצוע עבירות מס הינו השיוויון בנשיאת נטל המס. כאשר נישום מתחמק מתשלום מס, משמעות הדבר שְקוּפַּת המדינה, אשר אחד המקורות מהם היא ניזונה הם תשלומי המס של אזרחים שומרי חוק, חסרה. דבר זה מוביל להטלת מעמסה כספית נוספת על כלל הציבור, גריעה מהקופה הציבורית המיועדת לטובת הכלל ופגיעה בערכי שיוויון. יותר מכך: "הערך המוגן בעבירות מס הוא השיטה הפיסקלית שהחברה אימצה כחלק ממדיניותה הכלכלית והחברתית, לרבות שיטת המסוי שתבטיח חלוקת נטל שוויונית וצודקת" (ע"פ (מחוזי תל אביב) 71687/02 עיני נ' מדינת ישראל [1.4.04]). עוד נקבע: "עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה - בקופה הציבורית, העקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס" (רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל [20.02.13]).

7.מידת הפגיעה בערך המוגן: כל אדם המעלים מיסים פוגע בערך המוגן, וכאשר מדובר במעשה שחוזר על עצמו (במקרה שלפני - נעשה הדבר פעמיים על ידי הנאשמת וארבע פעמים על ידי הנאשם), הפגיעה כמובן מתעצמת. עם זאת, אף שבמקרה שלפני הוכחו מחזורי העסקים של הנאשמים לכל אחת משנות המס שבכתב האישום, ואלה היו מחזורים נכבדים (כאמור לעיל), לא נאמר מה היו רווחי הנאשמים באותן שנים ולא מה היו סכומי המס שהועלמו. הנאשמים טענו שלא היו רווחים, להיפך: הנאשמת קרסה באותה תקופה ונקלעה לחובות כבדים. המאשימה לא טענה אחרת. מכאן שלא ניתן לאמוד את מידת הפגיעה בערך המוגן מבחינה כספית. חשוב לציין גם שהרקע לעבירות אינו תאוות בצע או רצון להשתמט ממס, אלא הקריסה הכלכלית והחוסרים בהנהלת החשבונות שהתגלו באותה עת. לפיכך, מידת הפגיעה בערך המוגן אינה רבה.

8.מדיניות הענישה: בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי העונש ההולם לעבירות המס הוא מאסר בפועל, ככלל - מאחורי סורג ובריח (ראו רע"פ 7790/13 חיים נ' מדינת ישראל [20.11.13] [ענין חיים]). מדובר בעבירות המסבות נזק רב לכלכלת המדינה ולקופתה, ופגיעתן קשה ורבה (רע"פ 6095/06 צדוק חיים לוי נ' מדינת ישראל [5.11.06]). הלכה היא, כי בעבירות כלכליות יש לתת משקל רב יותר לשיקולי ההרתעה מאשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם (רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [3.11.10]). הדברים נכונים גם לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין, שענינו הבניית שיקול השעת השיפוטי בענישה (רע"פ 2638/13 אלי עובדיה נ' מדינת ישראל [28.4.13] [ענין עובדיה], פסקאות 14 - 15 לפסק הדין). שיקולי הרתעת הרבים אמנם אינם משמשים לקביעת מתחם העונש ההולם, אך הם משמשים לצורך מיקום המקרה הפרטני בתוך המתחם. העיקרון המנחה בתיקון 113 הוא עקרון ההלימה. המאפיינים העומדים בבסיס הצורך להרתיע את הרבים, שהם חומרת העבירות, נפיצותן, הקושי לאתרן לעומת קלות ביצוען ופגיעתן הקשה בכלל הציבור ובכלכלת המדינה, מחייבים התחשבות פחותה בנסיבות האישיות של הנאשם, כדי לתת ביטוי הולם ליתר המאפיינים ובית המשפט העליון חזר על דברים אלה (רע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל [4.6.12]). בקביעת רכיב המאסר ומִשכו חשוב, כמובן, להבחין בין עבירות המס השונות, לפי סיווגן בחוק (פשעים לעומת עוונות) ולפי היסוד הנפשי הנדרש לביצוען (מודעות וכוונה רגילה, כבסעיף 216 לפקודה, בשונה מכוונה מיוחדת, כגון "במזיד", "בכוונה להתחמק ממס", כבסעיף 220 לפקודה).

בענין חיים אושר לפני ימים ספורים עונש של ששה חודשי מאסר, מאחורי סורג ובריח, שנגזר בבית המשפט המחוזי (תוך החמרת העונש שנגזר על הנאשם בבית משפט השלום), על מי שביצע 6 עבירות לפי סעיף 220 לפקודה, וכן 6 עבירות לפי סעיף 216 לפקודה. שם הועלמו מרשות המיסים הוצאות על רכישת סחורה בסך 2.6 מליון ₪. חשוב לזכור, כי העונש בצידה של העבירה לפי סעיף 220 לפקודה הוא מאסר בן 7 שנים, שלא כבעניננו.

יישום במקרה הנדון

9.במקרה שלפני, מדובר בעבירה שבוצעה על רקע היקלעות הנאשמים לקשיים כלכליים. לא ניתן לדבר על תכנון מוקדם או על כוונת מרמה. נדמה כי הנאשמים ביצעו את העבירות על רקע של מצוקה. הנזק הפוטנציאלי שעשוי להגרם מביצוע העבירה, כתוצאה מהעלמת ההכנסות של הנאשמים מעיני המדינה, הוא נזק לא מבוטל. כפי שציינה ב"כ המאשימה, המחזורים של עסקי הנאשמים בשנת 2009 היו מעל 4.5 מליון ₪ ובשנת 2010 מעל מיליון ₪. דיווח עיתי, מדויק ובמועדים המתחייבים, הוא הכלי העיקרי המאפשר לרשויות המס לבצע תפקידיהן על פי דין, בלא קשר לשאלה מה אותו דיווח מלמד על שיעור המס שעל הנישומים לשלם באותה תקופה. העדר הדיווח כשלעצמו מהווה על כן, גם במקרה הזה, נזק קונקרטי. עם זאת, בצד הכספי, כפי שציינתי לעיל - לא הרי הכנסות ומחזורים כהרי רווחים חייבים במס, ומאחר שענין זה לא לובן עד תום, לא ידוע מהו הנזק הכספי הקונקרטי שנגרם לקופת המדינה, אם נגרם.

סיכום - קביעת מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירות שלפני

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ