אגמי נ' רכבת ישראל

פסק דין

התובע טוען כי הזמין מונית לביתו בכרמיאל על מנת להסיעו לעכו ומשם לנסוע ברכבת לשדה התעופה בן גוריון. נהג המונית אשר הגיע אל ביתו של התובע הודיע לו כי קיימת שביתה ברכבות. התובע שאל את נהג המונית אם יוכל להסיעו לשדה התעופה, אך הנהג השיב בשלילה. עקב כך, נאלץ התובע לנסוע עם רכבו אל שדה התעופה ולהחנות אותו שם. בגין חנייה בשדה התעופה שילם התובע סך 1,077 ₪ וכן שילם עבור צריכת דלק סכום מוערך של 290 ₪. התובע טוען כי על הנתבעת לשאת בהוצאות הנ"ל אשר נגרמו באשמתה של הנתבעת "שלא סיפקה את השירות לו התחייבה" (כנטען בסעיף 4 לתביעה).

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה על הסף הן בהעדר עילה משפטית, הן בהעדר יריבות ובכל מקרה, מאחר ואין כל בסיס לתביעה זו, שכן השביתה בה נקטה הנתבעת היתה שביתה כדין. הנתבעת פירטה בכתב הגנתה טענות רבות מתחום המשפט המהותי שאינני רואה צורך להיכנס אליהן במסגרת ההליך "הצנוע" שבפניי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב לטענות התובע כפי שהובאו לעיל, אני קובע בזאת שאין זכות תביעה לתובע נגד הנתבעת. הטענה הכללית היחידה שהעלה התובע בתביעתו לפיה הוא נאלץ לשאת בהוצאות הנ"ל עקב אשמתה הבלעדית של הנתבעת שלא סיפקה את השירות לו התחייבה, טענה זו חסרת בסיס משפטי על פי הדין המהותי.

אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 300 ₪.

המזכירות תעביר פסק הדין אל הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.