אגודה שיתופית לתחבורה בישראל ב נ' אביטבול ואח'

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד מיה אבוטבול (ולהלן:"המבקשת") . לטענתה, נודע לה לראשונה על פסק הדין עם קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל . דא עקא- בבקשתה לא פירטה ולו במעט מהם הנימוקים לביטול פסק הדין ומה הגנתה. טענותיה של המבקשת כי לא קיבלה הזמנה לדין או כתב תביעה לידיה אין בהם ממש, שכן על אישור המסירה חתומה אימה של המבקשת, אורלי אבוטבול. המבקשת אינה מתייחסת כלל וכלל לחתימה על אישור המסירה ולעובדה כי כתב התביעה נמסר לידי בן משפחתה. מקריאת בקשתה של המבקשת וקריאת תצהירה לביטול פסק הדין לא ניתן למצוא כל סיבה בגינה לא הגישה כתב הגנה. טענתה היחידה היא כי לא קיבלה את כתב התביעה לידיה. הא ותו לא. אין כל סיבה מיוחדת או כל נימוק אחר ממנו

ניתן ללמוד לסיבת המחדל, בגינו ניתן פסק דין נגדה בהעדר הגנה. זאת ועוד. הכתובת בו בוצעה מסירת כתב התביעה לא הוכחשה על ידי המבקשת ולא טענה כי מקום מגוריה הוא בכתובת אחרת מהנטען.

ואם בכך לא די, אינה מפרטת מהי הגנתה ומסתפקת בטענה כי לא תוכל לפרט הגנתה "כי המבקשת לא יודעת את יסודות וטענות כתב התביעה ועל כן אינה יכולה בשלב זה לפרט לכבוד בית המשפט את כתב הגנתה" (סעיף 5 לבקשה). יכולה היהת המבקשת לטרוח ולבדוק את פרטי התביעה , ולו בפניה לב"כ המשיבה או מעיון בתיק ביהמ"ש . . .

קראתי בעיון רב את הבקשה על טענותיה והפסיקה אליה מפנה באת כוח המבקשת, אולם אין בפסיקה זו כדי למלא את החלל שבבקשה עצמה. כלל יסוד הוא בפסיקה כי על ביהמ"ש לשקול שני טעמים: הטעם הראשון שאלת המסירה והטעם השני ובעיקרי- האם למבקשת טענת הגנה ולו לכאורה. במקרה שבפניי, כפי שפירטתי לעיל, ועל אף שלא היתה כל מניעה מלבדוק את טענות התביעה, ועל אף העובדה שלכאורה היה על ב"כ המבקשת לדעת כי עליה לפרט הן בבקשה והן בתצהיר התומך בה, מהם נימוקי ההגנה וסיכוייה, על מנת שתוכל לעבור את הסף ולו על פי מידת הצדק ובעיקר בשים לב לכך שמסירת כתבי הטענות היתה כדין ומשלא

עמדה בכך ואין בתצהיר ובבקשה כל טענת הגנה לגופו של עניין, לא עמדה המבקשת בתנאים המפורטים בפסיקה בגינם יבטל ביהמ"ש פסק דין שניתן בהעדר הגנה, כדין.

בנסיבות אלה הבקשה נדחית . לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' תמוז תש"ע, 17 יוני 2010, בהעדר הצדדים.