אגד נקנסה ב150,000 ש"ח בגין אי הפעלת כריזה באוטובוסים

על יסוד הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותה בביצוע עבירה של הפרת הוראות צו נגישות - עבירה לפי סעיפים 19 מח' (ג) ו - 19 מח' (ד) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' אייר תשע"ב , 24/04/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנימוקים עמדו ביסוד ההסכמה שלנו להסדר הזה, ראשית שמדובר בכתב אישום ראשון שמוגש בגין עבירות על חוק השיוויון. בהקשר זה, חשוב להדגיש שלמרות שתחילת אכיפה לא צריכה להסתיים בענישה מקלה או באי הרשעה, מפנה למשל לע"פ 4113/98 מדינת ישראל נ' באבו ואח'. יחד עם זאת, בתי המשפט קבעו לא אחת שהגישה הראויה היא שאכיפה בתחום חדש וראשוני עם חקיקת חוק או עם תחילת אכיפה של חוק קיים, צריכה להיות אכיפה מאוזנת שהענישה בהקשר זה אמורה להיות מאוזנת ומתחשבת בראשוניות ובחידוש שבאכיפה.

לצד הראשוניות והצורך לאזן ולהקל בהקשר זה, עדיין אנו סבורים שישנם שיקולים משמעותיים לחומרא שיש להתחשב בהם וביניהם העובדה שנושא כתב האישום הוא נושא של אנשים עם מוגבלויות. שהוא נושא בעל חשיבות עליונה. מהות העבירות - אי הפעלת כריזה, המשמעות שלה

היא פגיעה בזכויות בסיסיות ויומיות של עיוורים ולקויי ראיה ולמעשה גם של בעלי מוגבלויות שונים במדינת ישראל. המשמעות היא בעצם פגיעה ביכולת של אותם בעלי מוגבלות לנהל חיי יום יום עצמאיים ויש בכך כדי לפגוע בכבודם ובזכויות האנושיות הבסיסיות שלהם.

מעבר לזה, המהות המשפטית של ההעבירות  -הפרת צו נגישות - אנו סבורים שיש משמעות רבה בהעברת המסר שביהמ"ש רואה בחומרה אי ציות להוראות הנציבות על מנת לאפשר לנציבות לבצע את העבודה שלה ואת האכיפה שלה בתחום החשוב הזה.

בכל הנוגע לקנס - חשוב להדגיש כי מדובר בעבירות שהרווח מהן הוא כלכלי. ולכן יש לוודא שהענישה תהיה מרתיעה בהקשר זה.

גם בהיבט הזה לקחנו בחשבון שמדובר בכתב אישום ראשוני ולא עמדנו על מיצוי הדין ועל הטלת הקנס המקסימאלי.

אשר על כן, נבקש לאמץ את ההסדר.

ב"כ הנאשמת:

אבקש לקבל את ההסדר היות הוא מאוזן, ראוי ונותן ביטוי לאינטרס הציבורי ואף היות והוא ברף הענישה הגבוה. מדובר בכתב האישום הראשון שמוגש בתחום זה. מדובר בקנס גבוה מאוד שלמעשה מגדיר את רף הענישה בתחום. זוהי סוגיה חשובה וזה נושא חשוב שצריך לתת עליו את הדעת. אגד משקיעה כספים רבים כדי לעמוד בהוראות החוק. על אף קיומן של מחלוקות רבות עם המדינה, הן לענין סוגיה של אכיפה בררנית שטענו מול המדינה והן לענין הסמכות להוצאת צווים באופן ספציפי על סוגיה נשוא כתב האישום, סברנו שיש להגיע להסדר שמשקלל גם את הקשיים וגם את הסיכונים.

סוף דבר, אבקש לאמץ את ההסדר.

<#7#>

גזר דין

1.         הנאשמת - אגד - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית לישראל בע"מ, הורשעה במסגרת הסדר טעון, בהפרת הוראות צו הנגישות אשר הוצאו מתוקף חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 1998 ומתוקף תקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) תשס"ג - 2003.