אגד אישי הסעים ושיגור בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

ב"כ התובעת/נתבעת שכנגד: עו"ד גפן

ב"כ נתבעת/תובעת שכנגד: עו"ד עמרני

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שארעה בירושלים ב-22/9/06. התאונה ארעה בסמוך לצומת הרחובות חיל האוויר והסייר, בזמן שרכב התובעת מסוג מונית שירות נסע ישר ברחוב חיל-האוויר ורכב הנתבעת מסוג טנדר רנו קנגו פנה שמאלה. לטענת נהג המונית, לפני התאונה הקנגו עמד בחנייה בצד הדרך ופתאום נכנס לכביש ללא איתות כדי לבצע פרסה דבר שהוביל לתאונה. לטענת נהג הקנגו הוא ביקש לפנות שמאלה לרחוב הסייר בו הוא מתגורר, אך המונית עקפה אותו בזמן הפניה וגרמה לתאונה. העדויות נמסרו כארבע שנים אחרי התאונה, אולם קיימות גם גרסאות בכתב שמסרו הנהגים בסמוך למועד האירוע (ושלא היו זהות לחלוטין לעדותם בבית-המשפט), וכן צורפו תמונות של מקום התאונה ושל הנזק לרכבים.

עיון בתמונות הנזק מעלה ששני הרכבים נפגעו בצידם – המונית בצד הימני והקנגו בצד השמאלי – ומכאן שבזמן התאונה הרכבים היו מקבילים זה לזה ולא בזווית ישרה זה לזה. מתמונות המקום בו התרחשה התאונה עולה שהכביש בו נסעה המונית הוא ירידה בעיקול, ושהראות בו מוגבלת ואף מוצב בו תמרור "האט" מעט לפני מקום התאונה. המסקנה העולה מראיות אובייקטיביות אלו ומבחינת עדויות הנהגים וגרסאותיהם הכתובות היא שסביר מאוד שכל אחד מן הנהגים מתאר אמת חלקית מנקודת מבטו וכי התאונה ארעה באשמת שני הנהגים.

אשר לקנגו: אני מקבל את גרסת נהג הקנגו כי אכן ביקש לפנות שמאלה לרחוב הסייר בו הוא מתגורר, וטענת נהג המונית כי הקנגו ביצע פרסה אינה מתאימה למוקדי הנזק, לעובדה שהנהג מתגורר ברחוב הסייר והיא לא הופיע בהודעתו בזמן אמת. עם זאת, אינני מקבל את טענתו כי התבונן במראות בטרם ביצע את הפניה, שכן התאונה ארעה כשהמונית כבר היתה מקבילה לרכבו, ומכאן שאם אכן היה בודק במראות בטרם החל בפניה היה מבחין בה. נהג זה רשם בהודעתו בזמן אמת שלפני התאונה הוא הבחין במונית מרחוק, ואך הודה שהיה ער למגבלת הראיה הנובעת מן הכביש הסיבובי ומקשה על ראייתו לאחור. מצאתי אפוא כי סביר שנהג הקנגו לא בדק במראות ולא וידא כי הכביש אכן פנוי כמוטל עליו בתקנה 41 לתקנות התעבורה, תשל"א-1971.

אשר למונית: זו הגיעה מאחורי הקנגו, וסביר מאוד שבשל הירידה והסיבוב שהקשה על הראות התקדמה לכיוונו במהירות ולכן ניסתה לעקוף אותו מבלי שצפתה כי יפנה שמאלה. נהג המונית לא התחשב אפוא בשלט המורה על האטה במקום, לא נתן דעתו לתנאי הדרך, ועקף את הקנגו בצומת ומבלי שוידא שהעקיפה בטוחה, וזאת בניגוד לתקנות 47, 51 ו-52 לתקנות התעבורה.

בנסיבות אלו, והואיל וכל אחד מן הנהגים הפר את הוראות החוק ויצר סיכון שגרם לתאונה, אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הנהגים באופן שווה.

התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות כדי מחציתן. בתביעה העיקרית תשלם הנתבעת לתובעת סך של 11,301 ₪ צמוד מ-18/10/06, בתוספת אגרה ששולמה ושכ"ט בשיעור 10%. בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד סך של 4,245 ₪, צמוד מ-19/10/06, ושכ"ט בסך 873. אני פוסק לעד מטעם התובעת בתביעה העיקרית שכר עדות בסך 350 ₪ שיושלם בידי התובעת שהזמינה אותו לעדות.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"א, 03 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.